רי"ף שבת יג:
רי"ף שבת · Rif Shabbat 13b
Open in the reader →1חש בראשו דומה למי שנתנוהו לקולר עלה למטה ונפל למשכב דומה למי שהעלוהו לגרדום לידון שכל מי שעלה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול ואלו הם פרקליטין גדולים תשובה ומעשים טובים:
2(דף לב:) תניא ר' נתן אומר בעון ביטול נדרים מתה אשתו של אדם שנאמר (משלי כ״ב:כ״ז) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך ר' אומר בעון נדרים בניו ובנותיו של אדם מתים כשהם קטנים שנא' אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה הוא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך ואיזה הן מעשה ידיו של אדם אלו בניו ובנותיו תנו רבנן בעון נדרים בנים מתים דברי ר"א בנו של ר' שמעון בן יוחאי רבי יהודה הנשיא אומר בעון ביטול תורה ויש אומרים בעון ביטול מזוזה ויש אומרים בעון ביטול ציצית:
3אמר רבי שמעון בן לקיש הוו זהירין במצות ציצית שכל הזוכה ומקיים מצות ציצית זוכה ומשמשין אותו שני אלפים ושמונה מאות עבדים שנאמר (זכריה ח׳:כ״ג) כי כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי:
4תניא ר' נחמיה אומר בעון שנאת חנם מריבה רבה בתוך ביתו של אדם ואשתו מפלת נפלים ובניו ובנותיו מתים כשהן קטנים רבי אלעזר ברבי יהודה אומר בעון חלה אין ברכה במכונס ומארה בשערים משתלחת וזורעים זרעים ואחרים אוכלין אותם שנא' (ויקרא כ״ו:ט״ז) אף אני אעשה זאת לכם וגו' אל תיקרי בהלה אלא בהלה ואם נותנין מתברכין שנאמר (יחזקאל מ״ד:ל׳) וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך:
5בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרים מלהוריד טל ומטר והיוקר הווה והשכר אבד ובני אדם רצים אחר הפרנסה ואין מגיעין שנאמר (איוב כ״ד:י״ט) ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו תאנא דבי ר' ישמעאל בשביל דברים שצויתי אותם בימות החמה ולא עשאום יגזלו מימי שלג ואם נותנין מתברכין שנא' (מלאכי ג׳:י׳) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די:
6בעון גזל הגובאי עולה והרעב הווה ובני אדם אוכלין בשר בניהם ובנותיהם שנאמר (עמוס ד׳:א׳) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים וגו'
7(דף לג.) בעון עינוי הדין ועוות הדין וקלקול הדין ועון ביטול תורה חרב וביזה ודבר בא לעולם ובצורת באה ובני אדם אוכלין ואינן שבעים ואוכלין לחמם במשקל שנא' (ויקרא כ״ו:כ״ה) והבאתי עליכם חרב וגו'
8בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחלול השם וחלול שבת חיה רעה באה לעולם ובהמה כלה ובני אדם מתמעטים והדרכים משתוממים שנא' (ויקרא כו) ואם באלה לא תוסרו לי אל תקרי באלה אלא באלה וכתיב (ויקרא כו) והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם וכתי' בשבועת שקר (ויקרא כו) ולא תשבעו כשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה' ובחילול השם כתיב (ויקרא כו) ולא תחללו את שם קדשי ובחילול שבת (ויקרא כו) מחלליה מות יומת וילפינן חלול חלול משבועת שקר
9בעון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקת מישראל שנאמר (במדבר ל״ה:ל״ג) ולא תחניפו את הארץ וגו' הא אם אתם מטמאין אותה אין אני שוכן בתוכה
10בעון גלוי עריות וע"ז והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם ומגלים אותן ממקומן ובאין אחרים ויושבין תחתיהן שנאמר (ויקרא י״ח:כ״ח) ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה וגו'
11בעון נבלות הפה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים ויתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין שנאמר (ישעיהו ט׳:ט״ז) על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה מאי ועוד ידו נטויה אמר רב נחמן בר אבא אמר רב הכל יודעין למה כלה נכנסה לחופה אלא כל המנבל את פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין אותו לרעה ואמר רבה בר רב שילא כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם שנא' (משלי כ״ב:י״ד) שוחה עמוקה פי זרות רב נחמן בר יצחק אמר אף השומע ושותק שנא' (משלי כ״ב:י״ד) זעום ה' יפול שם אמר רב אושעיא כל הממרק עצמו לדבר עבירה חבורות ופצעים יוצאות בו שנאמר (משלי כ׳:ל׳) חבורות פצע תמרוק ברע:
12ת"ר ארבעה סימנין הן סימן לעבירה הדרוקן סימן לשנאת חנם ירקון סימן לגסות הרוח עניות וסימן ללשון הרע אסכרה גרסינן במס' סוטה (דף מב.) אמר רב חסדא אמר רב ירמיה ארבע כתות אינן מקבלות פני שכינה כת לצים כת חנפים כת מספרי לשון הרע כת שקרים כת שקרים דכתי' (תהילים ק״א:ז׳) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני כת לצים דכתיב (הושע ז׳:ה׳) משך ידו את לוצצים כת חנפים דכתיב (איוב י״ג:ט״ז) כי לא לפניו חנף יבא כת מספרי לה"ר דכתיב (תהילים ה׳:ה׳-ו׳) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע וגרסינן בערכין (דף טו.) תניא א"ר אליעזר בן פרטא בא וראה כמה גדול כח של