רי"ף שבת יד.

1לשון הרע מנין ממרגלים ומה מרגלים שהוציאו דבה על העצים ועל האבנים כך המוציא דבה על חבירו על אחת כמה וכמה (ערכין טו:) אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא מאי דכתיב (תהילים ק״כ:ג׳) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה אמר לו הקב"ה ללשון לשון מה אעשה לך כל איבריו של אדם זקופין ואתה מוטה כל איבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים ולא עוד אלא שהקפתי לך ב' חומות אחת של עצם ואחת של בשר מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה:

2(שם) וא"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל המספר לשון הרע כאילו כופר בהקב"ה שנאמר (תהילים י״ב:ה׳) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו וא"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל המספר לשון הרע נגעים באין עליו שנא' (תהילים ק״א:ה׳) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב התם (ויקרא כה) לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב (ויקרא י״ד:ב׳) זאת תהיה תורת המצורע זו היא תורתו של מוציא שם רע

3ה"ד לישנא בישא כגון דאמר איכא נורא בבי פלניא והוא דקא מפיק ליה בלישנא בישא דקאמר הכי היכא משתכחא נורא אלא בביתא דפלניא דנפישי טואי

4* שם טז. אמר רבא כל מילתא דמתאמרא באנפי מארה לית בה משום לישנא בישא אמר ליה אביי כ"ש חוצפא ולישנא בישא א"ל אנא כי הא דר' יוסי סבירא לי דאמר ר' יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי אמר רבה בר רב הונא כל מילתא דמתאמרא באנפי תלתא לית בה לישנא בישא מ"ט חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה:

5כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב (משלי כ״ז:י״ד) מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו משום דמברך רעהו בקול גדול קללה תחשב לו אין כגון דאיקלע לאושפיזיה וטרחו קמיה שפיר למחר נפיק ויתיב בשוקא ואמר רחמנא ליברכיה לפלניא דהכי טרח קמאי ושמעי אינשי ואכסני ליה:

6תני רב דימי קמיה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בשבחו של חבירו יותר מדאי שמתוך טובתו בא לידי גנותו:

7אמר ר' שמואל בר נחמני על שבעה גופי עבירות נגעים באין על לשון הרע ועל שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גילוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין על לה"ר דכתיב (תהילים ק״א:ה׳) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית על שפיכות דמים דכתיב (שמואל ב ג׳:כ״ט) ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע ועל שכועת שוא דכתיב (מלכים ב ה׳:כ״ג) ויאמר נעמן הואל קח ככרים וכתיב (מלכים ב ה׳:כ״ז) וצרעת נעמן תדבק בך על גילוי עריות דכתיב (בראשית י״ב:י״ז) וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים על גסות הרוח דכתי' (דברי הימים ב כ״ו:ט״ו-ט״ז) ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וכתיב (דברי הימים ב כ״ו:י״ט) והצרעת זרחה במצחו על הגזל דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ו) וצוה הכהן ופנו את הבית תנא הוא הכניס ממון שאינו שלו יבא כהן ויפזר את ממונו ועל צרות העין דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ה) ובא אשר לו הבית תאנא דבי ר' ישמעאל מי שמייחד ביתו לו כלומר שאינו מכניס אורחין בתוך ביתו ואינו מהנה לבני אדם מנכסיו

8איני והאמר רב ענני בר ששון למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות ללמדך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על שפיכות דמים דכתיב (בראשית ל״ז:ל״א) ויטבלו את הכתנת בדם ומכנסים מכפרין על גילוי עריות דכתיב (שמות כ״ח:מ״ב) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת מכפרת על גסות הרוח כדרבי חנינא דאמר רבי חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה אבנט מכפר על הרהור הלב אהיכא דאיתיה דכתיב (שמות כ״ח:ל׳) והיה על לב אהרן חשן מכפר על הדינין דכתיב (שמות כ״ח:ט״ו) ועשית חשן משפט אפור מכפר על עבודה זרה דכתיב (הושע ג׳:ד׳) ואין אפוד ותרפים מעיל מכפר על לשון הרע אמר הקב"ה יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול ציץ מכפר על עזות פנים דכתיב (שמות כ״ח:ל״ז-ל״ח) והיה על מצח אהרן וכתוב אחד אומר (ירמיהו ג׳:ג׳) ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם

9לא קשיא הא דאהנו מעשיו הא דלא אהנו מעשיו אי דאהנו מעשיו נגעים באין עליו ואי לא אהנו מעשיו מעיל מכפר איני והאמר רבי סימון אמר רבי יהושע בן לוי שני דברים לא מצינו להם כפרה בקרבנות ומצינו להם כפרה בדבר אחר ואלו הן שפיכות דמים ולשון הרע שפיכות דמים בעגלה ערופה ולשון הרע בקטורת דתני רבי חייא למדנו בקטורת שהיא מכפרת שנאמר (במדבר י״ז:י״ב) ויתן את הקטורת ויכפר על העם ותנא דבי ר' ישמעאל על מה הקטורת מכפרת על מעשה לשון הרע אמר הקב"ה יבא מעשה חשאי ויכפר על מעשה חשאי קשיא שפיכות דמים אשפיכות דמים קשיא לשון הרע אלשון הרע שפיכות דמים אשפיכות דמים לא קשיא הא דידיע מאן קטליה והא דלא ידיע מאן קטליה אי דידיע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד ולא אתרו ביה לשון הרע אלשון הרע נמי לא קשיא הא בצנעא הא בפרהסיא:

10אמר רבי יהושע בן לוי מה נשתנה מצורע שאמרה תורה עליו (ויקרא יג) בדד ישב אמר הקב"ה הוא הבדיל בין איש לאשתו ובין איש לרעהו לפיכך בדד ישב וא"ר יהושע בן לוי מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא (ויקרא י״ד:ד׳) שתי צפרים לטהרתו אמר הקב"ה הוא עושה מעשה פטיט לפיכך יביא קרבן פטיט:

11מתני' (דף לד.) שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר:

12גמ' מנא הני מילי אמר רבי יהושע בן לוי אמר קרא (איוב ה׳:כ״ד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא אמר רבה בר רב הונא אף על גב דאמור רבנן שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו מיבעי ליה למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלן מיניה אמר רב אשי אנא לא שמיע לי הא דרבה בר רב הונא וקיימתיה מסברא גרסינן בגיטין בפרק ראשון (דף ו:) לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה והפילה כמה רבבות