רי"ף שבת כ.

1ובית הלל אומרים בין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך חמין מותר במה דברים אמורים בכוס אבל באמבטי חמין לתוך צונן אין ולא צונן לתוך חמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר ומסקנא דשמעתא דהלכתא כב"ה דקאמרינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינא ליה לאבא דלא קפיד אמנא מדתני רבי חייא מערב אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים בין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך חמין:

2מתני' האלפס והקדרה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין (דף מב:) אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר:

3גמ' והלכתא כת"ק סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין דבכלי ראשון בשיל ובכלי שני לא בשיל א"ל אכיי תני ר' חייא מלח אינו כתבלין דבכלי שני נמי בשיל ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן צריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא:

4ואיכא דאמרי סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין דבכלי ראשון בשיל ובכלי שני לא בשיל אמר ליה אביי תני רבי חייא מלח אינו כתבלין דבכלי ראשון נמי לא בשיל והיינו דאמר רב נחמן צריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא והלכתא כלישנא בתרא:

5מתני' אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ואם נתנו מבע"י מות' ואין נאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן:

6גמ' אמר רבא אמר רב חסדא אע"פ שאמרו אין נותנין כלי תחת התרנגולת לקבל ביצתה