רי"ף שבת כו.

1גמ' בעי רב כהנא מרב הני תיכי חלילתא מאי א"ל אריג קאמרת כל שהוא אריג לא גזרו ואיכא דאמרי אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינא לאחוותאי דלא קפדן עלייהו מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא איכא בינייהו דטניפן להך לישנא דאמרת כל שהוא אריג לא גזרו הנך נמי אריג נינהו להך לישנא דאמרת חזינא להו לאחוותאי דלא קפדי עלייהו כיון דטניפן מקפד קפדי עלייהו תנן התם ואלו חוצצים באדם חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות ר' יהודה אומר של צמר ושל שער אין חוצצין מפני שהמים באין בהן:

2אמר רב הונא כולן בראשי הבנות שנינו אבל חוטין שבצואריהן אינן חוצצין לפי שאין האשה חונקת את עצמה והני מילי בחוטין אבל בחבקין שבצואריהן כגון (דף נז:) קטלא וכיוצא בהן חוצצין דאשה חונקת את עצמה כדי שתראה בעלת בשר:

3ר' יהודה אומר של צמר ושל שער וכו':

4אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מודים חכמים לרבי יהודה בחוטי שער שאין חוצצין הלכך יוצאה בהם בשבת ולא אתיא לאתויינהו ד' אמות בר"ה:

5ולא בטוטפת: מאי טוטפת אמר רב יוסף חומרתא דקטיפתא.

6פירוש חומרתא דקטיפתא חלי ידועה שתולין אותה בצואר מפני עין הרע א"ל אביי ותהוי כקמיע מומחה ותשתרי אלא אמר רב יהודה משמיה דאביי אפזייני.

7פי' אפזייני ציץ: תנ"ה יוצאת אשה בסבכה המוזהבת ובטוטפת וסרביטין הקבועין בה ואיזו היא טוטפת ואיזו היא סרביטין א"ר אבהו טוטפת המוקפת לה בראשה מאזן לאזן סרביטין המגיעין לה עד לחיים אמר רב הונא תאנא עניות עושין אותן ממיני צבעונין עשירות עושין אותן של כסף וזהב:

8ולא בכבול לרה"ר: א"ר ינאי כבול זה איני יודע מהו אי כבלא דעבדא תנן אבל כיפה של צמר שפיר דמי או דלמא כיפה של צמר תנן וכ"ש כבלא דעבדא רב אמר כיפה של צמר ושמואל אמר כבלא דעבדא אר"ד אבהו מסתברא כמאן דאמר כיפה של צמר :

9תנ"ה יוצאת אשה בכבול ובאצטמא לחצר ר"ש אומר אפילו בכבול לרה"ר כלל אמר רבי שמעון כל שהוא למטה מן השבכה יוצאין בו וכל שהוא למעלה מן השבכה אין יוצאין בו * ד"ת מוחק זה (לחצר אין לרה"ר לא) ושמואל אמר כבלא דעבדא תנן אבל כיפה של צמר שפיר דמי והלכתא