רי"ף שבת מג.

1אין מצילין אותן מפני הדליקה ורב חסדא אמר מצילין אותן מפני הדליקה והלכתא כרב הונא דרב חסדא תלמיד הוה בפני רב הונא ואין הלכה כתלמיד בפני הרב (אבל) היו כתובים בסם בסקרא בקומוס ובקנקנתום אין מצילין אותם מפני הדליקה:

2(דף קטו:) ת"ר הברכות והקמיעין אע"פ שיש בהן אותיות של שם ומענינות הרבה של תורה אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפין במקומן מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי ס"ת ומעשה בא' שהיה כותב ברכות בצידן ובאו והודיעו את רבי ישמעאל והלך ר' ישמעאל (בצידן) לבקרו וכשהיה עולה בסולם הרגיש בו נטל טומוס של ברכות ושקעו בספל של מים ובלשון הזה אמר לו גדול עונש האחרון יותר מן הראשון:

3ספר תורה שיש בו ללקט שמנים וחמש אותיות מתוך תיבות שלימות ואפילו בכללן (בראשית לא) יגר שהדותא א"נ פרשה שאין בה שמנים וחמש אותיות אלא שיש בה אזכרות כגון (במדבר י׳:ל״ה) ויהי בנסוע הארון מצילין אותן מפני הדליקה

4(דף קטז.) הגליונים וספרי מינין אין מצילין אותן מפני הדליקה ר' יוסי אומר אף בחול קודר האזכרות שבהן וגונזן והשאר שורפן אמר רבי טרפון אקפח את בני שאם יבואו לידי שאני שורפן ואת האזכרות שבהן שאפי' רדף אחריו רודף להרגו ונחש אחריו להכישו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהן של אלו שאלו מכירין וכופרין והללו אין מכירין ועליהם הכתוב אומר (ישעיהו נ״ז:ח׳) ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך א"ר ישמעאל קל וחומר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים הללו שמטילין איבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה ועליהם אמר דוד (תהלים קלט) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט וכשם שאין מצילין אותן מפני הדליקה כך אין מצילין אותן לא מפני המפולת ולא מן המים ולא מן כל דבר המאבדן:

5(דף קטז:) ומפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש:

6אמר רב לא שנו אלא בזמן בית המדרש אבל בזמן שאין בית המדרש קורין ושמואל אמר