רי"ף שבת נה.

1מי פליגי רבנן על רשב"ג או לא ואת"ל פליגי עליה הלכה כמותו או לא ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרשב"ג הלכה מכלל דפליגי ש"מ דפליגי והלכה כמותו והאי דאמרינן שמונה ימים בבהמה אינו נפל הני מילי לקרבן אבל לאכילה אם שהה שבעה ימים מותר לשוחטו בליל שמיני ואוכלו דאמרינן רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע איקלעו לבי רב אידי בר אבין עבדו ליה עיגלא תליתאה ביומא דשבעה ואמרו ליה אי אחריתו עד לאורתא (ח') עידן דראוי לשחיטה הוה אכלינן מיניה השתא לא אכלינן מיניה:

2בריה דרב דימי בר יוסף איתיליד ליה ההוא ינוקא ובגו תלתין יומין שכיב יתיב וקא מתאבל עליה א"ל אבוה צודנייתא קא בעית למיכל א"ל קים לי בגוויה שכלו לו חדשיו רב אשי איקלע לבי רב כהנא איתרע ביה מילתא בגו תלתין יומין חזייה דיתיב וקא מתאבל עליה א"ל לא סבר לה מר להא דא"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר"ש בן גמליאל אמר ליה קים לי בגויה שכלו לו חדשיו:

3איתמר מת בתוך שלשים ועמדה ונתקדשה אמר רבינא משמיה דרבא (דף קלו:) אם אשת ישראל חולצת ואם אשת כהן אינה חולצת וכן הלכה:

4רבי יהודה מתיר באנדרוגינוס: אמר רב שיזבי אמר רב חסדא לא לכל א"ר יהודה אנדרוגינוס זכר הוא שאם אתה אומר כן בערכין יערך ומנלן דלא מעריך דתני' (ויקרא כז) הזכר ולא טומטום ואנדרוגינוס יכול לא יהא בערך איש אבל יהא בערך אשה תלמוד לומר הזכר ואם נקבה זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס איכא מאן דאמר מדקא מפרש רב חסדא לטעמיה דרבי יהודה ש"מ דהלכתא כוותיה וגאון קאמר דלית הלכתא כוותיה:

5מתני' (דף קלז.) מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול בא' בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת ר"א מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר קטן נימול לשמונה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולשנים עשר לא פחות ולא יותר כיצד כדרכו נמול לשמונה נולד בין השמשות נימול לתשעה בין השמשות לע"ש לעשרה יום טוב אחר השבת לי"א שני י"ט של ר"ה נימול לשנים עשר קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא:

6גמ' גרסינן בפרק יוצא דופן (דף מב:) ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לו מהו למימהליה בשבת אמר לו שפיר דמי בתר דנפק אמר רבא ס"ד דלא ידע האי גברא דשרי למימהל בשבתא אהדריה אמר לו אימא איזי גופא דעובדא היכי הוה אמר לו שמעיתיה דעייק בין השמשות ולא איתיליד עד דאחשיך אמר לו ההוא הוציא ראשו חוץ לפרוזדור הוה דאי לא אפיק לא הוה מעיק דבמה דאיתיה במעי אימיה פיו סתום וטבורו פתוח והוה ליה נולד בין השמשות והויא לה מילה שלא בזמנה ומילה שלא בזמנה לא דחיא שבת:

7קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא: אמר שמואל חלצתו חמה נותנין