רי"ף שבת נט:

1שתכלה:

2גמ' אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור והלכתא כוותיה דרב דקאי רבי אמי בשם רבי יוחנן כוותיה בפרק כל הכלים (דף קכה:):

3היתה בין החביות: תניא רבי יוסי אומר היתה חבית מונחת באוצר או שהיו כלי זכוכית מונחין תחתיה מגביה' למקום אחר ומטה על צדה והיא נופלת ונוטל הימנה מה שהוא צריך לו ומחזירה למקומה:

4מעות שעל הכר וכו': אמר רבי חייא בר אשי ל"ש אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור:

5אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לצורך גופו אבל לצורך מקומו מטלטלן ועודן עליו:

6אמר רב אושעיא שכח ארנקי בחצר מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו ולית הלכתא כוותיה דאמר רב אשי לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד וכן הלכה:

7מתני' (דף קמג.) ב"ש אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא ומנערה מעבירין מעל השלחן פירורין פחותין מכזית ושער של אפונים ושל עדשים מפני שהוא מאכל בהמה ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו וחכ"א בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה:

8גמ' אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא בית שמאי כרבי יהודה וב"ה כרבי שמעון וכי קא שרי רבי שמעון לטלטולי כגון עצמות דחזיין למאכל כלבים וקליפין דחזיין למאכל בהמה אבל מידי דלא חזי לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה לא קא שרי רבי שמעון ותנו רבנן (לעיל קכח.) מטלטלין את העצמות מפני שהן מאכל כלבים בשר תפוח מפני שהוא מאכל לחיה:

9מעבירין מעל השלחן וכו': מסייע ליה לר' יוחנן דאמר פירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד:

10גרעיני דתמרי ארמייתא שרי לטלטלינהו הואיל וחזיין אגב אמייהו פירוש מפני שהן רכין ונאכלין עם התמרה עצמה דפרסייתא אסור לטלטל מפני שהן קשין ואין נאכלין עם התמרים פ"א תמרי ארמייתא קשין הן ובהמה אוכלתן עם הגרעינין ולפיכך מטלטלין אותן ותמרי פרסייתא רכין הן ואין הבהמה אוכלת אותן ולפיכך אין מטלטלין אותן ומסתברא דה"מ במקום שמאכילין את התמרים לבהמות כגון בבל ויריחו אבל במקום שאין מאכילין את התמרים לבהמות אלו ואלו אסור לטלטלן:

11שמואל מטלטל להו אגב ריפתא שמואל לטעמיה דאמר עושה אדם כל צרכיו בפת רבה מטלטל להו