ראשון לציון על משלי א:יא

1אם יאמרו לכה אתנו וגו' נבלעם כשאול חיים וגומ' כל הון יקר וגו' גורלך תפיל וגו'. צריך לדעת מה הוא הפיתוי שאמר אם יאמרו לכה אתנו זה לא יתפתה אדם בו כי מי הוא זה שירצה ללכת לשפוך דם וכבר הזהירתו תורה לא תרצח והפיתוי יצדק שיאמרו לו אופן התר וצדדי הפתוי ולפי הכתובים אין כאן פיתוי ועוד במה מונעו שלמה שלא ישמע אליהם באו' כי רגליהם לרע וגומ' וימהרו לשפוך דם הלא זה הוא עצמו דבריהם שאמרו בפיתויים ואם יקבלו דבריהם גם במה שמונעו שלמה לא ימנע כי ידע זה ורוצה לעשותו, גם צל"ד וכי בני אדם כ"כ פתאים שיפתו הזולת בדבר מכוער שילך להרוג ועוד שיאמרו כי אותו ההרוג הוא נקי חנם והם רוצים להורגו זה אין הדעת סובלתו שיהיה אדם כזה ואם הם דברי שלמה שהוא כפי האמת נקי חנם לא בכאן היה אומר זה אלא כאשר אומר כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם שם היה אומר נקי וחנם ולא בדבריהם כי היתכן שהמפתה יאמר דברים שכנגדו הגם שיהיה אמת יכחידנו תחת לשונו ועוד מהו תיבת נארבה ותיבת נצפנה כפל הענין בתיבות שונות עוד צריך לדעת מה כונתם באומרם נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור ולא הספיק לומר נארבה לדם וגו' עוד צריך לדעת למה כפל לומר כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל ועוד מה היא הכונה בתיבת שלל שהיל"ל נמלא בתינו הון, עוד מה כונתם באומרם גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד כו' היינו הך. אכן הרשעים הללו המפתים מתחכמים להפיל את האדם בחלק שפתימו ובחכמה גדולה וצריך אתה לדעת כי טבע העולם כי הרשע יש בו מדעת רבו שהוא היצר כי אחר האמת כן הוא שהיצה"ר מלובש בו וטבעו לבקש להחטיא את האדם ובראותו כי אין כל אדם ישוה בדעתו להרשיע מתחכם להלביש הענין של הרשע בדרך זכות ודרך מצוה והמשל בזה כי כאשר הם רוצים לבלע אדם לשלול שללו מדרך הגנבים לרדת עליו בלילה והאיש בביתו וישללו שללו ועתה הם באים להוסיף בני אדם בחברתם להיות להם לעזר וכאשר מתחילין לפתות הוא עז"ה שאומרי' למתפתה לכה עמנו בדרך שהם הולכים בו ומה תעשו כי נארבה לדם פי' להיות שהולכים לגנוב ביתו של פלוני אבל הם צדיקי' וישרים ויראים שיבואו לידי עון הרציחה לזה הם מבקשים ממנו שילך עמהם להציל נפש אחד מישראל והמציאות הוא כי אם לא ישימו לו אורב כאשר אבאר משכחת לה כי בעודם עסוקים בגניבה ירגיש הנגנב ההוא ויעמוד עליהם להציל ממונו ואז הם יהרגוהו ולזה לבל יכשלו בדמו נתייעצו לעשות לו אורב כי בראותו מתנועע לעמוד יודיע לגנבים לברוח ונמצא זה האורב מציל הנפש הזו וזהו אומרו נארבה לדם פי' לדם שלא ישפכוהובאופן כי לדבר מצוה הם מוליכים אותו לעשות זה שלא לבא בדמים באופן מי הוא שלא ירצה ללכת לפיקוח נפש ועדין יש לו לחוש על עצמו שמא כאשר יודיעם בהקיצו האיש ילכד הוא ויעמוד עליו האיש ויהרגהו בפגעו בו הוא ימיתנו לזה אמרו נצפנה פי' שגם זה האורב לא יהיה במקום ידוע לעמוד עליו הלז ויהרגהו אלא שיהיה צפון שיצפנו אותו וזהו נצפנה כי מה שיארוב יהיה צפון שלא יראנו הוא ויועיל להרגיש בהעירו וכדומה להודיע הגנבים שלא לעשות קול הברה עד שירדם וכדומה ועדין יאמר זה האיש ולמה אני מכניס עצמי בענין זה יהיה מה שיהיה לזה אמרו לנקי חנם איך ולמה לא תחוס על נפש נקי שימות חנם אם יעמוד עליהם פשיטא שיהרגוהו לזה מצוה אתה עושה. ועדין יחושו לו לומר הן אמת כי בערך הנגנב עושה בו מצוה שאם לא ילך הוא בודאי שימות וזה הוא מצילו אלא שיש ספק אחר, שמא יעמוד והוא גבור חיל ואת כלם יהרוג יחד ויכניס עצמו בסכנת נפשות ויאמר למה אני מכניס עצמי בסכנת נפשו' שמא יקום האיש ויהרוג את כלם לזה אמרו לו כי אין לו לחוש לזה כי הם גבורים וסומכים על כחם וגבורתם שאם באולי יעמוד עמהם שאין להם שום מיחוש שיערוך עמם מלחמה ויכנסו עמו בסכנת נפשות וזהו אומרו נבלעם כשאול חיים כי יש בהם כח איש את רעהו חיים בלעו בעוצם גבורתם ותמימים כיורדי בור שזה יותר הוי תוספ' גבורה שלא יצטרכו לזוז בהם אבר ולרצצם ואז יכולו להם אלא תמימי' כאדם הלוקח צפור חי בלי שיטרח עמו כך בעיניהם האנשים ההמה הגנבים באופן אין כאן חשש נפשותם ואין כאן אלא אדרבה מצוה עושה בהליכתו עמם ועדין נשאר ענין אחד גוף הגניבה של הממון של זה האיש העלוב מה היא ועוד יאמר בדעתו זה האיש המפקח מה פשעו מה חטאתו שיגנבו ממונו של זה לזה הם מפתים אותו כי יש דבר גדול בבית זה האיש וזהו כל הון יקר וכנגד חשש איסור הגניבה אמר נמצא לומר כי אין זה אלא מציאה כאשר המציאה אין לה בעלים כך זה הממון אין זה בעליו אלא הוא גזלו ובוזזו וזהו נמלא בתינו שלל פי' מה ששלל הוא כי זה האיש לא עמל בו ולא גדלו בשלמא אם היה זה האיש מרויח כדרך העולם נחוש לגניבתו משא"כ הוא זה שכל עיקר הממון הוא בידו שלל למה ימלא ביתו הוא שלל ונהפוך הוא אנחנו הוא שנמלא בתינו שלל ואין כאן שום חשש איסור, באופן כל שומע דבריהם יתפתה בחלק לשונם ונשאר עתה לדעת אחר שהם הם הגנבים והם הם הבעלי זרוע והוא אינו משמש כלום אלא שלא יבאו לידי רציחה כנז' א"כ חלקו גרוע מהם לזה אומרים כי בשכר זה שעושה יטול כאחד מהם ועושים לו טובה לבחור כרצונו אם ירצה שתהיה להם כיס אחד מה טוב ואם ירצה לחלוק הרשות בידו, או יאמר שמטיבים עמו טובה אחרת שיעשו עמו אפילו מציאה בדרך לא מלבד שיטול עמהם בשלל זה אלא אפילו ירויחו חוץ ממנו דבר מה יהיה לכללות וזה הוא כיס אחד יהיה לכולנו כל מה שינתן בכיס של אחד מהם יהיה לכולם חלק בו וזהו אפילו מציאה בדרך: