ראשון לציון על משלי ג:יט
ראשון לציון על משלי · Rishon LeTzion on Proverbs 3:19
Open in the reader →1ה' בחכמה יסד ארץ כו' י"ל למה בארץ אמר יסד ובשמים אמר כונן גם למה בארץ אמר לשון עבר יסד כבר ובשמים אמר ל' הווה היל"ל ל' הווה בשניהם או ל' עבר בשניהם ונראה כי להיות כי הרקיע מסבב בגלגליו וכמעשה שהובא בש"ס ברבה בב"ח משא"כ הארץ אשר היא מיוסדת ואינת מתנועעת לז"א יסד ארץ ובשמים אינה כן ולזה לא אמר בה יסד ואמר כונן להיות שאינה מיוסדת ובכל יום מתהפך מציאות קביעות' הנה הוא כמו שבאותה שעה הוא כונן אותה ואמר בתבונה להיות שהשמים הקבועים בה כמה גלגלים וכלם מסבבים וכל כפי תנועתו ולזה צריך סיבוב הרקיע בתבונה שיהיה מכוון לכל הגלגלים הגם שהם משונים שיהיה כל דבור על אופניו בזמנו ובמקומו והיא התבונה אשר עשה ה' שתהיה הליכתו לרגל הגלגלי' כל א' כפי הערכתו מערכת השמים. או יא' בשנדקדק למה אמ' בחכמה יסד ארץ ולא אמר יסד ארץ בחכמה כי כן הוא לשון המתוקן ונראה כי יכוין לו' כי מי שידע החכמה והתבונה ידע גם הוא לעשות כמעשה ה' כמו שאז"ל יודע היה בצלאל לצרף האותיות שבהם נבראו שמים וארץ ולז"א כי בחכמה יסדה לארץ ולזה היודע החכמה ההיא גם הוא יסד ארץ ונשאר לדעת למה בסיום הכתוב שינה ולא אמר בתבונה כונן שמים. ונראה כי טעם שידבר הכתוב ע"ז האופן להיות כי האדון ב"ה הוא אחד ודעתווידיעתו הכל א' דבשלמא האדם המורכב יש אשר ימצא בו חכמה ולא תבונה אבל ה' הוא וחכמתו ותבונתו כא' הם לז"א בחכמה יסד ארץ כונן שמים כי שניהם בחכמה יסד ארץ וכונן שמים בתבונה הרי שבשניהם היו בלא פירוד אלא שלארץ הסמיך החכמה ונ"מ למי שיהיה לו חכמה יועיל לו לבראת הארץ ומי שיש לו תבונה יועיל לשמים וכל זה לערך האדם אבל מצד העליון לא תהיה זו בלא זו ולא יצטרך להכינה ולהמציאה אלא הנה היא תמצא ואם היה אומ' בחכמה יסד ארץ בתבונה כונן שמים הגם שתוכל לפרש בחכמה יסד ארץ יסד ארץ בתבונה עכ"ז בערך השמים לא יש אלא צד התבונה ולערך ה' ב"ה ישנם בנמצא והמציאות האחר שיא' יסד ארץ בחכמה בתבונה כונן שמים שאז יתפ' על נכון הכונה שאמרתי כבר פי' לך שנתכון הכתו' לומ' שעם שיהיה החכמה יכול לבראת וזה לא היה נשמע אם היה או' יסד ארץ בחכמה כמו שפי' ולא תקשה ואחר שבארץ היתה התבונה א"כ מה בין זה לזה כי המכוון הוא שהתבונ' הית' אבל לא הוצרך לה אלא מטעם שלא לו' במלך ב"ה חכמה ותבונה אופן הנעשה במין האינושי לזה דיבר הכתוב ע"ז האופן: