ראשון לציון על משלי ג:ז
ראשון לציון על משלי · Rishon LeTzion on Proverbs 3:7
Open in the reader →1אל תהי חכם כו' רפאות תהי כו' כבד את ה' כו' וימלאו כו' ק' מה קשר יש לחכם בעיניו עם ירא את ה' אכן הכונה היא דכאשר יבא לידו ספק איסור לא יורה להתיר מדעתו ואצ"ל אם תהיה איזו סברא הפך דעתו שלא יסמוך על דעתו להתיר והטעם שמא לא כן האמת אותך ואם היה הענין בינך לבין כיוצא בך טוב תסמוך על דעתך אבל לפי הנמשך לך מן הענין תרחיק עצמך מכמה ספקות שלא תבא לזה וז"א ירא את ה' וסור מרע פי' סור מהענין מצד חששת שלא לבא אל הרע באופן שאם דעתך תורה לך כי אין רע אל תאמן דשמא לא כן או יא' שר"ל שכאשר ירגיש בדעתו כי הוא חכם לא יסמוך על דעתו בזה אלא יחשוב עצמו תמיד בשפלות והיוצא. מזה שיהי' בלבו מורא החכמים וז"א את ה' ע"ד מה שדרשו ז"ל גבי את ה' אלקיך תירא ולהיות שיש לחוש שיצא מזה ענין אחר רע והוא שיתנהג במדת ההמון אחר שאינו מחשיב עצמו לת"ח לז"א וסור מרע פי' כל ענין רע תתנהג כחכם לסור מהרע באופן נותנים עליו חומרי ת"ח וחומרי ע"ה לענין ההכנעה לפני ת"ח וכבר אמרתי לך דכל ענין זה. מדבר במי שאינו לומד תמיד אלא קובע עתים לתורה כמו שהתחיל לו' תורתי אל תשכח וכמש"ל, והגם שנניח שידבר דרך כלל לכל חכמי לב וקבע דבר זה בזה האדם אשר לא יעשה כל ימיו קדש משום דלזה יש לחוש יותר היותו מרוחק קצת מחכמת התורה וקרוב להיות מודח מיצרו אחר האמת הוא צווי כללי לכל יתבאר הכתוב ע"ז האופן דהנה קי"ל דיש דברים שאמרה תורה שיעבור ואל יהרג וחי בהם אמר רחמנא ואם לא יעבור ה"ז מתחייב בנפשי עכ"ז כל זה דוקא באדם דעלמא אבל באדם גדול בתורה יהרג ואל יעבו' וכאותו מעשה דר' אבא דא"ל אכול נבלה ואי לא קטילנא לך וא"ל אי בעית למקטל קטול. לז"א אל תהי חכם בעיניך דהגם שיהיה חכם גדול יבקש ענוה ויפחות עצמו מערכו ומשום שיבין השומע דלכל דבר הוא או' אל תהי חכם ואפי' יבא לידו כאותו מעשה דר' אבא שצריך ליהרג ואל יעבור שלא יחשיב עצמו חכם לדבר זה לז"א ירא את ה' כו' פי' רק לדבר הזה צריך לחשוב עצמך מה שאתה כי בהיותך ת"ח תסור מרע פי' אפי' אותו רע שאין אדם מצווה ליהרג עליו אתה תסור ממנו באופן כי לא יפטר מחומרי החכם לתת המשרה על שכמו ואו' רפאות תהי כו' פי' כי תורתך אשר תלמוד אם תתנהג בה על צד האמור בענין תהיה לך רפאות בעה"ז ולעת"ל תהיה לך שיקוי לעצמותיך כי ארז"ל כי עצם הנשאר מהאדם בלי ריקוב מוריד ה' עליו טל מלמעלה ועושהו כעיסה וממנו הוא נוצר וז"א ושיקוי לעצמותיך כי התו' היא המחיה כאו' ז"ל כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו. ואו' כבד את ה' ירצה דהגם שישמור כל האמור עדין יתחייב לעשות כי כמו שכל גופו משועבד לאדון גם נכסיו יד עבד כיד רבו ולז"א כבד את ה' מהונך פירו' מממוניך ולא משיריים אלא מראשית כו' ואו' וימלאו כו' להיות שאמ' מתחלה כי עסק התורה רפאות כו' פי' כי ימציא לך ה' לקיום המין דהיינו לחם לאכול כרפואה שהוא דבר המוכרח ואם תרצה להתעשר בסגול' אחרת והוא במה שכבד ה' מהונו ומראשית כו' ובזה וימלאו כו' או יכוין לדבר כנגד החכם וכנגד ההדיוט דכאשר ירצה להתעשר ואין לו תורה יעשה מהונו ללומדים ואז ימלאו כו':