ראשון לציון על שיר השירים א:יז
ראשון לציון על שיר השירים · Rishon LeTzion on Song of Songs 1:17
Open in the reader →1קורות בתינו כו' הנה ידוע הוא כי דרך הבנין הנבנה לגדולים הוא שמסדרים מכותל לכותל קורות ומניחים חלל בין קורה לקורה במלא קורה ואח"כ מסדרים על גבם מלמעלה לוחות בהשואה בלא חלל ועליהם נותנים העפר ובנין הגג והנה עיקר הנושא כל הגג הם הקורות אבל הלוחות אינם אלא לבל יהיה מקום חלל ליפול דרך שם עפר וצרורות ולפעמים יעשה במקום הלוחות רעפים ולפעמים יעשו מהקנים ולז"א כ"י כי ביתה שהם בית יעקב בין הקורות שהם הסומכים הבית שהם עמודי עולם המעמידים הסכך שהם ארזים בין הבית שאינם כקורות והם כפי ערכם אינם לא מן הרעפים ולא מן הקנים אלא גם הם חזקים ומשובחים כברושים כי פירוש ברותים הוא ברושים והמכוון שהם חזקים באמונתו יתברך בל ימוטו ולא ירפו ממנה כלל ושלא יכנס בהם רקב ועש אלא חזקים באמונתו ית' ופי' רהיטנו הם הלוחות שעליהם בונים הגג כמ"ש ורש"י ובעל הערוך הביאו חבר לתיבה זו מהש"ס שאמרו אבני ביתו ורהיטי ביתו מעידים בו ולא פי' כלום בפי' התיבה ואני פי' מל' הנאמר בש"ס במקום אחר שהוא דבר המשוה הכל בהשואה כן הם ממש הלוחות של התקרה שהם בהשואה זו לפני זו לא שום א' גבוהה ורחוקה מחברתה משא"כ הקורות שהם מרוחקות זו מזו ולעשות היכר לדבריהם הוציאה בל' זה באופן שמכוון דבריה הוא כי כל ביתה חזקים באמונה וזו היא תשובה למ"ש עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו שתכף ומיד מרדה לז"א כי ח"ו היא לא מרדה לזה דקדק לומר בתינו לומר כי ישראל שהם בית יעקב לא פעלו עולה כי הערב רב הם העושים כמא' ז"ל וכונתה לומר כי למה ייחס לה דבר זה עד שהמלך כו' והיא לא עשתה לא בעוד שהמלך כו' ולא אח"כ בין הצדיקים בין ההמון והריח שנתנה הוא ריח השושנים וז"א אני חבצלת השרון כו' שלא תאמר כיון שיחסתי לי קורות וברותים הוא שאין בהם ריח לא כי אלא לענין שאין אני ממהרת לחטוא אבל לענין הבשמים יש בי בשמים נאים ולהבין כפל הפ' אני חבצלת כו' ועוד שהם דברים נגדיים אם היא שרון אינה עמקים כו' אכן תמצא כי השושנה שבשרון היא נותנת ריח ביותר משא"כ שושנת העמקום להיות שאין חום השמש מכה בה אינה נותנת ריח כל כך. גם שושנת השרון להיות השמש תמיד מחממה ממהרת ליבש משא"כ שושנת העמקים שהיא שמורה מחום השמש ולז"א כי היא יש בה ב' מדות טובות שבשרון ושבעמק שריחה נודף ביותר ואינה ממהרת ליבש והמכוון בזה כי תמיד היא מעלה שבח בתורה ומצות ביותר וכל זה הוא כנגד מ"ש נרדי נתן ריחו ואשר לזה השיב ה' ואמר כשושנה כו' הכונה שנתרצה בדבריה וא"ל ביותר שבח שאינה בעיניו ית' כשושנה והבנות שהם האומות כמין גרוע משושנה וכדומה אלא שבערכה הם נחשבות כל האומות כחוחים וכשם שחוחים אינם נחשבים לכלום אלא לאור כך האומות וזו מעלה רמה. עוד ירצה לומר להרבות מעלתה שהגם היותה בין החוחים בין האומות לא שינתה טעמה אלא שושנה נשארה אפילו היא בין החוחים ורמז לם ה' ברמז ג"כ תשובה למה שאמרה שלא פעלה אין במעשה העגל שרמז לה באו' נרדי נתן כו' אמר לה היא אמת שושנה אבל החוחים שהיו עמה שהם הערב רב מכל האומות שהיו עמהם מצדם הוא שנפגמה קצת וזהו שא"ל עד שהמלך במסיבו כו':