ראשון לציון על שיר השירים ב:ג
ראשון לציון על שיר השירים · Rishon LeTzion on Song of Songs 2:3
Open in the reader →1כתפוח בעצי כו' ירצה בזה לומר כי כל האומות שחוץ ממנה הם עצי יער שאין בהם ממש והגם. כי נראים שמועילים להולכים אחריהם כאשר אני מעריך אותם בערך דודי הוא דומה לתפוח בפניהם והם לעצי היער וזה אמרה כנגד מה ששבח אותה כשושנה בין החוחים. ובמס' שבת אמרו אר"ח ב"ח מ"ד כתפוח כו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומ' לך מה התפוח פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע ע"כ והקשו התוס' ב' קושיות הא' שהתפוח אינו כן כאשר עינינו רואות ואמרו שתפוח זה אתרוג והקשו עוד במ"ש כתפוח הוא על הדוד שהוא הקב"ה והניחו הדבר בתימה. ובספרי חפץ ה' יישבתי אלא דבהגיעי למקורן של דברי' ראיתי כי לא יצאתי י"ח במ"ש בענין זה, גם מה שפי' מהרש"א שדודי שאמר בכאן הוא ישראל לא ראיתי שיישב כלום, גם מה שפי' הרי"ף הן אמת כי הביא סמוכות לדרשא זו אבל לא תמצא שיאמר בלשון זכר על ישראל בכל שיר השירים אלא הוא מדבר עמה ביחוס הנקבה והיא בלשון ידיד, אכן במה שהקדמתי לך בתחלת שיר השירים כי המעש' שעושה הוא עצמו השיר והשבח כי מהמעש' נולד השיר כי הדברים בלי מעשה אינם כלום כמו שפי' בפסוק ישקני מנשיקות פיהו כו' ובזה יבא על נכון ולא קשיא דהנה ממה שמשבחת כ"י להקב"ה כתפוח נראה כי עשתה מעשה שהוא עצמו התפוח שאומרת לז"א שהקדימה נעשה פירו' דהנה ראשון שיוצא מהתפוח הוא הפרי לז"א נעשה ואח"כ הוציא העלין לזה אמרה ונשמע לז"א כ"י כתפוח כו' כן דודי פירו' אני נחשב בעיני כתפוח והוא המעשה עצמו, ולז"א ר"ח למה נמשלו ישראל לתפוח אשר בו משבחים לה' מה פעולה עשה שדומה לתפוח שאומרים כתפוח כו' כן דודי במה עשאוהו כן, אלא שקשה לי למה לא הקדים הכתוב לומר פריו מתוק לחכי קודם לבצלו חמדתי וישבתי ואז היה צודק הפירוש, ונראה שהכונה היא במה שנדקדק למה אמר חימדתי פועל יוצא ולא אמר חמדתי פועל עומד כמו ישבתי ובזה נבא אל המכוון והוא דמכונתם לומ' דלענין השמיעה שהוא הצל חימדתי לכל העולם שכולם התאוו תאוה להיות כמותי אבל ופריו שהיא העשיה שהקדמתי לא חמדתי לאחרים אלא מתוק לחכי דוק' מטעם שאין אדם שרצה לעשות הפרי שהיא קבלת התורה, או יאמר שנתכוונה לומר כנגד מ"ש לה בין החוחים שהם הערב רב שהם היו לסיבה למעשה העגל אמרה בנועם דבריה הודאה ושבח לבורא ע"ד שארז"ל שלא רצה ה' לקבל ערב רב אלא מרע"ה הוא שקבלם ולבסוף נאמר לו כי שחת עמך שקבלת אות' והטעם ע"ד מי גר אתך עליך יפול וארז"ל המתגייר בשעת מפלתן של ישראל מקבלין אותו כי הדבר מובן כי קדושה יש בו לזה אמר' עתה כ"י כי האמת הוא דעתו של הקב"ה ולא הבנים שהם מרע"ה והעומדים בסברתו כי הסברא האמיתית היא אותם שיתגיירו לשבת בצלו של הקב"ה הגם שאני היא שמחמדת לו האמונה וז"ש חימדתי בחיריק תחת החית שהגם שאני אחמדנו עכ"ז וישבתי יש לי ישוב ולא נחוש לרשע משא"כ מעשה הבנים שקבלו הערב רב שלא כהוגן עשו ואו' ופריו כו' פי' ומה גם הגר שמתגייר מעצמו מבלי שנצטרך לחמדו אלא מצד רוח ה' דבר בו וזהו ופריו מתוק לחכי: