ראשון לציון על שיר השירים ב:ד

1הביאני אל בית היין כו' דע כי ביין יש ד' דברים הא' הוא המזון שזן את האדם, הב' השמחה שמשמח השותהו כאומרם ז"ל על פסוק ויין ישמח לבב אנוש כו' שהיין מלבד שמיסעד סעיד ג"כ משמח, הג' שהוא מבושם, והד' שמשכר את האדם והשכרות הוא מין תענוג ולזה תמצא במין השכרות הגם שמתעבת את האדם הם מתאוים לה והאמת כי הוא במציאות הגשמיות משא"כ באופן הקדושה ולזה תמצא בנבואת החוזים אשר היו משתכרים בקדושתם והם יתאוו לדבר הזה כי יש בו אופן הנאה וכנגד ד' דברים אשר ביין הם בתורה פרד"ס, הפשט הוא כנגד הנאת המאכל שסועד שיש כיוצא בו ביין, הדרש הוא כנגד השמחה כמ"ש רז"ל דברי אגדה מושכין את הלב ומשמחין אותו, הרמז הוא כנגד הריח שהוא דבר שאינו גוף אלא היולי ונרמז שם כך הוא הריח טוב הסוד הוא דבר שאמרתי בענין השכרות והוא סוד בדבר שצריך להפשיט חומריותו', ולא יהיה סמוך בכל האופנים החומריים כמעשה אשר יקרה לאדם בשעת פרידת הנשמה מהגוף אשר מתטרפת דעתו של אדם זה אינו אלא דוגמא כי אופן זה של התורה המצאתו הוא כי מרוב התלהבותו בתורה עד אשר תשמט נפשו ממנו ולא ידע מה לעשות והנפש מצד עצמה מיושבת בעצמה כדרך אשר היא חושבת בו וענין זה ימצא בנכנסי' בעומק התורה ואו' ודגלו עלי אהבה נרא' שרמז מ"ש בז"ח בשעשוע שמשתעשע הקב"ה עם הצדיקים בג"ע שכאשר מתגלה ה' אליהם בפנימיות אורו ומקבץ לנשמות אליו בלי הפסק מרוב השמחה והתענוג עד שאוחזים כמין התעלפות ונושרים מהם נשמות הבאים לעולם הזה יעש"ד. לז"א ודגלו עלי אהבה כי אותו הקיבוץ שמקבצם ה' הוא שיעור האהבה אשר יאהב האדם כי תמצא במין האנושי כי יש שיאהב כסף אין לו שיעור לומר זה הוא שיעור הנכסף ולפעמים גם בערך זה יבא לידו דבר הנכסף יותר ויבוז לכסף בערך אותו דבר וכעז"ה באופן אין שיעור וגבול למה שיאהב האדם. גם תמצא שהגם שיאהב הדבר אין האהבה ההיא אמיתית כי כאשר תהיה נפסקת מערך שהיתה בעיניו הוא או' שאותה האהב' אינה בערך הדבר הראיה כי איננה לז"א לשלול כל האהבות שבעולם בין בערכם כי כלם דמיונות בין בערך שיעור האהבה כי לפעמים יאהוב האדם ג' וד' דברים ומהראוי כי שיעור האהבה מתחלק חלק לכל א' מהנאהבי' ואין כל שיעור האהבה מתקבץ בא' לז"א ודגלו עלי אהבה בין בערך הנאהב בין בערך כללות שיעור אשר יוצג כי האהב' אהבה שלימה ונ"מ לא יאהב עוד דבר זולת אותו שעשוע והמשמח בשמע אזן: