ריב"א על התורה, דברים ב:טז
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Deuteronomy 2:16
Open in the reader →1ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי וגו'. פרש"י אבל משלוח המרגלים ועד כאן לא נאמר אלא ויאמר ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו נזופים לא נתייחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל עכ"ל. והכי קאמר דבור משמע רבוי דברים והוא ענין חבה כמו שני אוהבים שמדברים זה עם זה בדברים מתוך חבה אבל אמירה משמע מיעוט דברים אמירה גרידה בעלמא. כפ"ח. עוד יש הפרש בין דבור לאמירה כמו שכתב ר' יוסף חזן מטרווי"יש בספרו ספר ידידות בשער שמוש היוצאים והעומדים וז"ל מצינו שרש אמר ושרש דבר שענין שניהם שוה ואעפ"כ יש חלוק ביניהם כי לעולם אצלי אמר צריך שתהא האמירה מפורשת לפניו או לאחריו כמו ויאמר אלהים יהי אור הרי הפסוק מפר' מה אמר ה' אחר מלת ויאמר ובפסוק הלהרגני אתה אומר האמירה מפורשת קודם השרש וכן לעולם יתנהג כך אבל שרש דבר אין צריך להתברר הדבר לא לפניו ולא לאחריו כמו שמצינו ובבא משה לדבר אתו וגו' וידבר אליו שבסוף אותו פסוק וכן ושפלת מארץ תדברי אמרתי ימים ידברו ועו' אחרים עכ"ל: