ריב"א על התורה, דברים ב:כח
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Deuteronomy 2:28
Open in the reader →1אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי כאשר עשו לי בני עשו וגו' והמואבים היושבים בער וגו' משמע שהשבירו להם אוכל ומים. וק' שהרי כתוב לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' וגו' על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וגו'. וי"ל דקאי אסיפיה דקרא לא יבא עמוני על דבר אשר לא קדמו וגו' ומואבי על דבר אשר שכר עליך את בלעם. והקשה ר"מ מקוצי על זה דאמ' פ' הערל גבי רות המואביה שבא דוד ממנה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ופריך אלא מעתה ממזר ולא ממזרת ומשני על אשר לא קדמו כתוב איש דרכו לקדם ואין אשה דרכה לקדם משמע דאשר לא קדמו קאי נמי אמואב וא"כ הדרה קושי' לדוכתה. לכך נראה לפרש דוקא מואבים היושבים בער בלבד קדמו ולא מואבים היושבים במדינה אחרת ומ"מ נגזר על כלם שלא יבאו בקהל לפי שאין אנו יכולים להבחין בין מדינה למדינה. ולפי הנראה אין לתרץ שסוף המקרא כאשר עשו לי וגו' מוסב לענין סוף המקרא דלעיל הימנו ותחלתו מוסב לתחלת המקרא שלמעלה הימנו וה"ק אוכל בכסף תשבירני כאשר עשו לי בני עשו אשר מכרו לי אוכל ומים רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי המואבים היושבים בער אשר הניחוני לעבור דרך ארצם שהרי פירש"י בפ' חקת שלא באו לגבול מואב כמו שאמר יפתח וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה ומשה רמזה כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער מה אלו לא נתנום לעבור דרך ארצם אלא הקיפום סביב אף מואב כן. עכ"ד. אלא ע"כ צריך לומר כמו שפיר"י. עד"י ב"א. ואמנם מצאתי בסמ"ג בשם הר"ר יוסף מקרפנטרא"ס כי הטעם דעל דבר אשר לא קדמו הוא בעמון שהרי המואבים קדמו כמו שנא' אוכל בכסף תשבירני כאשר עשו לי וגו' והטעם השני דאשר שכר עליך בלעם לקללך הוא במואב וכמו שזה השני במואב לבד כך הטעם הראשון בעמון לבדו. ובשני הטעמים יש ללמוד שהנשים מותרות שאין דרכה לא לקדם ולא לשכור כדאיתא בירושלמי עכ"ד. הילכך הא דקאמר התם פ' הערל איש דרכו לקדם ואין אשה דרכה לקדם ה"ק איש דרכו לקדם וכמו שאין דרכה של אשה לקדם כך אין דרכה של אשה לשכור הילכך מואבי ולא מואבית ולכך היה דוד כשר לבא בקהל ה' אבל ודאי על דבר אשר קדמו לא קאי אמואב כלל אלא אעמון: