ריב"א על התורה, שמות כא:לב
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Exodus 21:32
Open in the reader →1כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו. פרש"י שקל משקלו ד' זהובים שהם חצי אוק' למשקל קולני' הישר עכ"ל הרי לך שה' סלעים של פדיון הבן שהם נ' אשטרליו"ש שהרי סלע דרבנן הוא שקל מדאורייתא והשקל משקלו חצי אוק' כמו שפרש"י וחצי אוק' משקלה י' אשטרליו"ש שהרי יש בזקוק ס"ה אשטריליו"ש וא"כ ה' שקלים משקלם נ' אשטרליו"ש גם יש ללמוד לפי דבריו שדינר זהב ודינ' כסף משקלם שוה שהשקל משקלו ד' זהובים ושקל דאוריית' הוא סלע דרבנן וסלע דרבנן הוא ד' דנרי' של כסף הרי שדינר זהב ודינר כסף שוה משקלם גם הוא כן בפרק הזהב. ופי' התוספו' שם וז"ל ואינו נראה כן לר"ת דאמ' דינר של כסף אחד כדינר של זהב. פירו' דינר של זהב שוה כ"ה דנרי' של כסף ולדברי רש"י האומר שהדינר של כסף הוא משקל כ' אשטר"י וחצי א"כ הדינ' של זהב שוה ס"ב אשטרל' וחצי שהם כ' דנרי' טורני"ש ועכשיו הדינר שקורין מאל"ה דמוצ"א אינה שוה כי אם ו' דינרי' טורני"ש ואם אתה מוצא שדינר זהב ודינר כסף שוים במשקל היאך הוזל השער כל כך שמתחלה היה שוה כל כ"ה בכסף ועכשו אינו לכל היותר יותר מי"ב לכך אומ' ר"ת שדינר זהב משקלו כמשקל ב' דנרי' של כסף. אבל ודאי אינו שוה משקל ב' כמשקל כי אם אחד מי"ב חלקי' וראיה דאמרי' בפרק אלו טרפות ואם נשתייר בעובי דינר של זהב ולא נקט של כסף. ש"מ שדינר זהב ודינר כסף אינם שוים במשקל שדינר זהב כפול היה העובי מדינר כסף. ועוד ראיה דבספר שמואל כתו' שקנה דוד גורן ארונא היבוסי בנ' שקלים ובדברי הימים כתו' שקנה בשש מאות שקלים הא כיצד קנאו בנ' שקלי זהב ששוים שש מאות שקלים כסף. ואע"ג דבקרא דשש מאות כתו' שקלי זהב שש מאות ה"פ שש מאות שקלי כסף ושפרע לו בשקלי זהב. ומיהו בפ"ב דפסחים פריך קראי אהדדי. ומשני בענין אחר גבה מכלם מכל שבט ושבט חמשים וכו'. ומ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו הרי הוכחנו לר"ג שדינר של זהב ודינר כסף אינם שוים במשקל וגם רש"י פי' פרשת נשא ששקלי זהב אינם שוים לשקלי כסף. ולדברי רש"י יתישב ההיא דאמרי' דינר של כסף אחד מכ"ה בדינר של זהב שהרי דינר של כסף משקלו כמשקל חצי דינר זהב שהוא אשטרלי"ן ורביע א"כ הדינר של זהב אינו שוה אלא ל' אשטרליו"ש. ועכשו נמצא הדינר של זהב שקורין מאילי"ה דמוצ"א שוה ל' אשטרי' שהם י' דנרי' טוורני"ש. ומאחר שהוכחנו לר"ת שדינר כסף משקלו אשטרלי' ורביע יש ללמוד על ה' סלעים של פדיון הבן שהם כ"ה אשטרליו"ש למבין. והא דאמרי' התם דינר כסף אחד מכ"ה בדינר זהב ולא אמר א' מכ"ד י"ל שאותו דינר משום הכרע שכן דרך מוכרי' דינרי זהב לתת מעט יותר להכרע ואותו מעט שנותנין הוא שוה דינר כסף אבל גוף הדינר אינו שוה אלא כ"ד וראיה בבכורות דמסיק התם גבי פדיון הבן שאם נתן ישראל לכהן דינר זהב מהדרי ליה כהן זוזא ושתותא שהרי הדינר זהב שנתן לו שוה כ"ה של כסף והוא אינו חייב לו אלא ה' סלעים שהם ד' דינרים שיש בסלע ד' דנרי' ולכך מהדר לים זוזא ושתותא זוזא הוא דינר של כסף ושתותא הוא ד' דנרי' שהם השתות מדינר זהב ששוה כ"ד של כסף בלא דינר של הכרע ואמאי נקט כי האי לישנא זוזא ושתותא לימ' דלי הדר ליה חומש' שהוא ה' דנרי' של כסף אלא להכי נקט זוזא ושתותא לפי שהזוז הוא דינר של הכרע. ושתותא הוא גוף הדינר. ועו' ראייה דאמרי' בפ"ק דמסכת שקלים שקלבון הוא מחצית השקל הוא חצי מעה וזה אחד מכ"ד למחצית השקל שמחצית השקל ב' דנרים ושש מעות יש בדינר הרי י"ב מעות נמצא חצי מעה אחד מכ"ד ממחצית משמע שהכרע דינר זהב הוא דינר כסף והוא אחד מכ"ד בו: