ריב"א על התורה, שמות כא:ו
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Exodus 21:6
Open in the reader →1אל הדלת או אל המזוזה. פרש"י הקיש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד. ותרגום ירו' מוכיח כן שתרגם לות דשא די לות מזוזת' ואו משמע במקו' אשר וכך פירושו והגישו אל הדלת אשר הוא קבוע מכל המזוזה דהיינו מעומד כך פי' חזקו':
2ורצע אדוניו את אזנו. פרש"י רבן יוחנן בן זכאי היה דורש מקרא זה כמין חומר. חומר זה צרור מרגלית וצרור הבושם התלוי בצואר נשים לתכשיט. כך פרש"י בפ"ק דקדושין. ופי' שם התוספות ור"ת חומר מעשה ועל שם המעשה נקרא חומר כדאי' נמי בסוטה סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר היא עשתה מעשה בהמה לכך קרבנה מאכל בהמה והיינו על שם המעשה והכי אית' בערוך. ובלשון ערבי נמי כשאדם אומ' מה מעשיך אומ' מה הימרך וכן נמי מצאו בתרגו' של תהלים דמתרגם מעשה הימר. משיטת שנ"ץ. עוד פרש"י מה דלת מזוזה וכו' והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם. וא"ת ומה ידרוש במוכר עצמו מה נשתנו דלת ומזוזה וי"ל לאחר שגנב גרם לו לקנות אדון לעצמו. עו' פרש"י כאן אוזן ששמעה בסיני לא תגנוב והלך זה וגנב ירצע. לא גרי' לא תגנוב לפי שהוא מיירי בגונב נפשות שבמיתה ואינו נמכר אלא גרסינן לא תגנובו דמיירי בגונב ממון ואינו במיתה אלא אם אין לו ונמכר בגנבתו כן פי' חזק'. והרה"א מפרש דגרסינן לא תגנוב על פי הספר והא קאמר רש"י אוזן ששמעה בסיני לא תגנוב שיש בו מיתה והלך וגנב תרצע כי היה לו ליזהר מכל גניבה אפי' מגנבת ממון שממנה יבוא לגנבת נפשות שיש בו מיתה ומאחר שלא נזהר ממנה ירצע. עוד פרש"י כאן ואם מוכר עצמו הוא אוזן ששמעה בסיני כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך וקנה אדון לעצמו ירצע. וקשי' כי מטעם זה היה לו להיות נרצע משעה שמכר עצמו. וי"ל לכך גרסינן והולך זה וקונה אדון לעצמו וכו'. כלומ' לסוף שעבודו כשרצו להוציאו לחירות חוזר וקונה שנית אדון על ידי שאומר אהבתי את אדוני וגו' לכך ורצע. כפ"ח. אמנם ראיתי בכמה פירושים שלא כתוב בה. ואם מוכר עצמו הוא אומר אזן ששמעה בסיני ומיהו שפיר גרסי' ליה דהא איכא מאן דאמר בפ"ק דקדושין דמוכר עצמו נרצע מג"ש דשכיר שכיר:
3ועבדו לעולם. פרש"י עד היובל או אינו אלא לעולם כמשמעו כלומר כל ימיו של אדון שהם ע'. ואין לפרש לעולם ממש שאם כן למה לי והתנחלתם אותם לומ' דעבד כנעני עובד לעולם השתא עבד עברי עובד לעולם עבד כנעני לא כל שכן כפ"ח. ולפי הנראה מה שפרש"י או אינו לעולם כמשמעו יש לפרש לעולם ממש. ומ"מ אצטריך והתנחלתם לומ' דעבד כנעני עובד לעולם אף בשלא אמ' אהבתי וגו' והאי קרא דועבדו לעולם אינו עד שאמר אהבתי וגו' עד"י כא"י: