ריב"א על התורה, בראשית ג:ד
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 3:4
Open in the reader →1לא מות תמותון. פירש"י דחפה עד שנגעה בו אמר לה כשם שאין מיתה על הנגיעה כך אין מיתה על האכילה עכ"ל. וי"מ שאמר הנחש בענין אחר הלא ראית שנגעת והקב"ה הזהיר על הנגיעה א"כ אין את מפסדת כלום אם תאכל ממנו והקשה חזקוני לפירש"י היאך האמינה חוה את הנחש ממה שאמר לה שלא תמות בנגיעה. שהרי עדיין לא עבר היום. והקב"ה אמר לה ביום אכלך ממנו מות תמות. ומסתברא כמו שהיתה טועה לומר שיש מיתה בנגיעה כמו באכילה. כך היה לה לטעות שיש מיתה בנגיעה באותו יום כמו שנאמ' באכילה ביום אכלך ממנו מות תמות. וי"מ שהיתה חוה סבורה בין בנגיעה בין באכילה יש מיתה לאלתר. ותדע מדכתיב ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ וכו' ומפרי וכו' ולא תגעו בו פן תמותון. ולא כתיב פן תמותון ביום ההוא כמו שנאמ' בציווי הקב"ה ביום אכלך ממנו מות תמות. ולכך האמינה חוה את הנחש ממה שאמר לה שלא תמות בנגיעה מאחר שראתה שנגעה בו ולא מתה מיד: