2הודו כו' הנה מה שהיה הדעת שופטת הוא שעלינו לשבח אל אבות ישראל שבזכותם יצאו ישראל ממצרים אמר הודו לה' לבדו כי טוב הוא שבטובו יצאנו כי לעולם הוא חסדו כלומר בין בהיותנו ראויים בין בהיותנו בלתי ראויים משא"כ הנעשה ע"י זכות ב"ו כי לא תספיק רק לראויים קצת: