רוממות אל על תהילים יט:ט

1ושמא תאמר הלא תקנח את תופשי התורה כי תשיב את נפשותם אל ה' אך מי שלא יחזיק בה היאך יתוקנו להשיג שלמותם הלא הוא כי אם לא יחזיקו בתורה יחזיקו במצות והנה פקודי ה' ישרים משמחי לב כי בהיותם ישרים בלי פניות אצל עושיהם משמחים הלב בעבודת ה' ואז אין פחד מהיצה"ר כי הלא לבא ועינא תרי סרסורי דעבירה והרי הלב מושרש בשמחת פקודי ה' וגם שהעין גם היא אחד מהסרסורים גם היא ארוכתה מהרה תצמח כי הלא בכלל פקודי ה' יש מצות ה' ברה מאירת עינים היא מצות ציצית שע"י הסתכל בה יאורו עיני האדם לעשות את כל מצותיו יתברך כד"א וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כו'. גם יתכן כוון הענין באופן קרוב אל האמור והוא במאמרם ז"ל מסכת מנחות בההוא גברא דהוה זהיר במצות ציצית ושמע שמועת אשה יפה מאד בכרכי הים והיה שכרה ארבע מאות דינרי זהב וישלח שכרה וקבע לה יום מועד ויהי היום וילך אל עירה ואל ביתה וירא את יפיה ואת ערש דוי אשר לה מטות זהב וכסף ואבנים טובות והסולמות לעלות אליה גם המה אשר לזהב לזהב ואשר לכסף לכסף ויעלה במעלות מטתה לשכב אצלה להיות עמה ויהי הוא בא לעשות מלאכתו והנה ארבע ציציות בגדו טפחוהו על פניו ויהיו בעיניו כארבע עדים וירא וירץ מעל המטה ארצה וינח ת' דינרי זהב אצלה ויהי הוא יצא יצוא ותקם גם היא מעל מטתה ותאמר לו לא אניחך עד תאמר אלי איזה מום מצאו עיניך בי כי רחקו מעלי ויאמר אליה הנה יפה את מכל נשים שבעולם ומום אין בך כי אם מצוה אחת יש לנו והיא מצות ציצית וראיתים וטפחו נגד עיני ויהיו בעיני כארבע עדים שהיו כמעידים עלי שהייתי מכעיס את קוני:

2והנה ראוי לשים לב מה זה היה שעשו לאיש ההוא ציציותיו ההתפעלות ההוא מה שלא יעשה כן לאיש אחר זולתו אך אחשבה כי זה כוונו ז"ל במתק לשונם באמרם מעשה באחד שהיה זהיר במצות ציצית כלומר כי היותו זהיר במצוה ההיא בעצם כי מן הסתם היה בכל יום רואה ונותן לבו לזכור את כל מצות ה' כנוטל ציציותיו כארבעה עדים עליו שהיה מקבל לשמור לעשות את כל מצות ה' עד שנעשה לו בהם קנין קדושת המצוה בעיניו ובציציותיו על כן נדמה לפניו כאלו הן הם עדיו להעיד על הפך מה שהיה נוטל אותם לעדים על קיום המצות משא"כ לכל שאר האדם אשר לא יהיה לו הזהירות ההוא במצוה ההיא. ונבא אל ענין הכתוב כי יתכן כי זה כוון באמרו מצות ה' ברה כו' לומר כי כאשר מצות ה' היא ברה ביד עושה שע"י היותו זהיר בה גם בו גם בציציותיו נקנה הארת קדושת המצוה מעין מ"ש ז"ל שע"י מעשה כל מצוה נברא מלאך נמצא שגם שהציציות חוטין גשמיים נעשה מהמצוה מלאך רוחני כי המצוה נעשית ברה רוחניית וע"י כן היא תספיק להיות מאירת עינים מחשך כל עון ופשע אשר בא לידו לעשות:

3או יהיה ענין הכתוב יותר כפשוטו והוא כי אחרי אומרו תיקון האדם להשיג שלמותו ע"י התורה כאמרו תורת ה' תמימה כו' ואשר אין בו תורה אם בו מצות בלבד שגם הוא יתוקן כי פקודי ה' ישרים משמחי לב בעבודת ה' כי ע"י היות הלב מושרש בעבודת ה' לא יוכל העון שהוא הסרסור האחר שהוא העין להחטיאו כמאמר שלמה תנה בני לבך לי שהוא לעבודת ה' ואז תבטח כי ועיניך דרכי תצורנה ועל כן התורה הפכה הסדר לומר אחרי לבבכם ואח"כ ואחרי עיניכם ואמר עתה הנה תקנת אל מחזיק בתורה ואל מחזיק במצות ומה תענה על מי שאין בו לא תורה ולא מצות לז"א מצות ה' ברה כו' לומר הנה אין בעולם איש מישראל שתבצר ממנו לפחות מצוה אחת והנה איכות המצוה בלבד אם היא ברה בלתי מעורה בקרב טומאת עבירות אז היא לו מאירת עינים להאיר לו מכל חושך עון ופשע וחטאה כי נר מצוה להאיר לנפשו להוציאה ממחשכי כל מצות ה' אשר לא תעשינה ולהורות לפניו דרך ה' וכדעת רבי יוחנן ופערה פיה לבלי חק למי שהוא בלי חק אפילו אחת והיא משנה שלמה כל העושה מצוה אחת מטיבין לו וכו':

4או יאמר על פי דרך זה כי אף אם גם אין לאיש כי אם מצוה אחת למה שהיא מצות ה' היא ברה כי נעשית מלאך רוחני וברוחניותה תעצר כח להיות מאירת עינים לסור מרע ולעשות טוב כענין מצוה גוררת מצוה: