רוממות אל על תהילים מט:יב

1משיב העשיר ואומר קרבם כו' לומר מה שמתהוללים העשירים הוא כי קרבם כלומר מה שבקרבם יבלבם הוא כי בתימו שיש להם בעה"ז הם לעולם כי הלא משכנותם כבר הם לדור ודור כי גם בניהם ובני בניהם שוכנים בם ועיניהם רואות וכ"כ גדלה הצלחתם כי קראו בשמותם עלי אדמות והוא כענין האמור בגמרא כשהיו קונים קרקעות היו כותבים בשטר שם ריש גלותא מפני המערערים עם שלא היה אלא להם כי כ"כ היתה מעלתו גדולה כי מי יערב אל לבו לערער ע"ד זה יאמר כי העם קראו בשמותם של עשירים אלו עלי אדמות שהיו קונים עם שלא היו לעשירים כי אם לזולתם כלומר כי על זה מתהללים ברוב עשרם ולא יתנו לב לשוב ולתקן מעשיהם וימשכו אחר שטופו של ממון. או יאמר בתימו על בניהם וזרעם כד"א כי הארון בית דוד ושיעור הענין כי קרבם הוא מחשבתם בקרב לבם הוא כי בתימו יהיו לעולם והוא כאלו הם עצמם קיימים וגם משכנותם לדור ודור ומה עושים למען יהיה נזכר שמם קוראים שמם על קרקעות מסויימים למען יהיו שמותם נזכרים תמיד בעולם כאבשלום שעל שלא השאיר בן קרא למקום יד אבשלום ובזה יאמר הנה המשולל בן קורא שמו על אדמה והם זה וזה יש להם כי בתימו הם זרעם לעולם כו' וגם קראו בשמותם לא על מקום אחד כאבשלום כי אם גם עלי אדמות רבות. או שיעור הכתוב שבקרב לבם הוא אמרם כי הם בתימו הם זרעם לעולם ומקום מתנחמים באמרם הנה יש אשר אין להם רק משכנותם לדור ודור כלו' כי אין להם לדור ודור זרע רק משכנותם כאבשלום וקראו בשמותם עלי אדמות ויתנחמו כל שכן הם שבתימו הוא זרעם הוא לעולם: