רוממות אל על תהילים סח:יד

1והנה על ענין זה שאמרנו שאמרו רבותינו ז"ל כי כל מה שחכמי הדורות אומרים בכל דור ודור מחידושי התורה הכל קבלו בסיני הלא יקשה אם כן אפוא היה ראוי כי בלי עמל ובלי יגיעה בתורה יחדש כל אחד מה שהופקד לנפשו מאז ואיככה נוכל וראינו מאמרם ז"ל באמרם יגעת ומצאת האמן והוא מאמר שלמה בחכמתו אם תבקשנה ככסף וכו' אז תבין כו' אך הנה הוא כי אז קבלו הנשמות עודם משוללות גופים ועל כן צריך להוציא מה שקבלו הנפשות אל הפועל בהיותן מלובשות חומר להתישו ביגיעת בשר בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואז ע"י התשת החומר תגבר הנפש להוציא אור חדושיה אשר בקרבה חוצה כאשר נתבאר אצלנו בספר רב פנינים באר היטב ועל כן אמרו רז"ל לא מעבר לים היא כי אין התורה מתקיימת בעמלי הון ועושר העוברים מים אל ים וזה יאמר אם תשכבון כו' לומר אשר אמרתי כי התורה חילקה לכל נפש חלק בתורה לחדש בעה"ז אל יראה לכם שהוא גם כי תעסקו בעניני העולם כי לא כן הוא רק אם תשכבון בין שפתים כיששכר הרובץ בין המשפתים כי אז ע"י כן תזכו להריק חלקי חדושי התורה לישראל וזה ע"י השכינה שתפרוש כנפיה שם בבית המדרש אשר אתם שם להעירכם להוציא אל הפועל קבלת נפשותיכם וזהו כנפי יונה שהיא השכינה אלא שאינה נראית כי אם נחפה מן העין ואשר היא אתכם שם הוא בכסף שהוא בהיותכם בלתי מטפלים לצבור כעפר בצר ועפרות זהב כי אם כסף בלבד לשבוע לכם לשובע הנפש אך ואברותיה שהן הנוצות שבהן פורחת יהיו לה בירקרק חרוץ שהוא בהיותכם פונים אחר גוון הזהב יגעים להעשיר כי אז אברות לברוח יהיו לה לבלתי המצא אתכם ואז ימנע מכם כל אשר קבלה נפשכם ובזה יצדק השינוי לשון כי אומרו כנפי אמר על מהות הכנף בעצמה הפרושה על עמלי תורה ואברותיה הן הנוצות הגדלות בה לפרוח בהן:

2(י) או יאמר במה שאז"ל בפרקי ר"א כי לפעמים הארץ שותה מלמעלה בהיותנו צדיקים מהאוצר הטוב והוא שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב כו' ואז יש ברכה עצומה מאד כד"א כי כאשר ירד הגשם כו' והולידה והצמיחה כו' ואז הארץ כאשר הרה מבעלה ושעל זה נאמר כי כאשר ירד הגשם כו' והולידה כו' וכשאין אנו זכאים תשתה מלמטה ע"י העבים המעלות מים מהים ואז הארץ היא כאשה הרה לזנונים כו' ובזה יאמר הנה פקדת הארץ רביעה אחת ותשוקקה עוד ב' לא יבצר שרבת תעשרנה ע"י פעמים רבות אך שאלתי היא מפלג אלהים הוא העליון שהוא מלא מים העליונים אשר לא יגרע ממנו כל מה שימטיר משם תכין דגנם כי בהיות כן תכינה את הארץ הכנה רבה:

3(יא) מבלי צורך אל פעמים רבות כי אם תלמיה רוה פעם אחת כדעת האומר כן כי על גשם נאמר כי כאשר ירד כו' ושמה לא ישוב כ"א הרוה כן מיד תלמיה רוה נחת גדודיה הם כחות הקדושה המתייחסים אל הארץ הקדושה הם גם כן ירדו וישפיעו כל טוב כי מאשר תלמיה רוה ברביבים תמוגגנה בלבד בלי השקאות רבות צמחה תברך:

4(יב) ומאשר תנחת גדודיה ימשך שעטרת שנת טובתך באופן שכל מעגליך ירעפון דשן מכל צנורות השפע לכל דבר ודבר ירעפו כו' כדלעיל: