רוממות אל על תהילים סח:טו

1בפרש שדי מלכים כו' הנה על פסוק בי מלכים ימלוכו שהם דברי התורה ארז"ל מאן מלכי רבנן הקשינו על דבריהם כי איזה מלכות יערכו לר' חנינא בן דוסא או לר' אלעזר בן פדת או לרבה בר נחמני ובביתם אין לחם ואין שמלה והשבנו כי הוא ענין מאמר ספר הזוהר על פסוק כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך שיראה כי בחכמי ישראל יש כמוהו יתברך והוא דבר שיתחמץ לבב כל השומע כדבר ההוא אך השיבו ז"ל שהוא כי בכל חכמי הגוים אין עושה על ידו מעין מעשיו יתברך כעין חכמי ישראל כענין שמש בגבעון דום וכענין ר' חנינא בן דוסא שאמר לחומץ והדליק ורבים כאלה אין מספר נמצא שבבחינה זו ידמו לקונם לומר שבחכמי ישראל יש כמוהו יתברך וממוצא דבר מצאנו ראינו טוב טעם ודעת אל מאז"ל מאן מלכי רבנן שהתורה אומרת בי מלכים ימלוכו כי אין מלוכה גדולה כהשתרר על העולם לשנותו ולעשות בו כרצונו להעמיד השמש וכיוצא בכל שינויי הטבעים כאלו הם מלכי העולם לעשות בו כרצונו ע"י התורה ובזה יאמר פה בפרש שדי כו' לומר הלא אמרתי כי התורה חילקה בסיני חלק לכל נפש ונפש מישראל לחדש בה היגע בתורה אמר עתה ראו נא כמה מעלות טובות לעוסק בתורה כי הלא בפרש והתפשט מדת שדי בעולם לשדד ולהכניע אותו אם אז שמלכים בה שהוא מלכים בתורה הנזכרת אשר הם רבנן אז התורה בשבילם תשלג ותלבין כל חשך וצלמות כל צרות שבעולם כי תקים דבר עבדיה ועצת מלאכיה תשלים. או שיעור הכתוב ענין ר' חייא ובניו שטרם ישאלו מטר כי אם בהזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים שהוא בספר יכלתו יתברך באמרם משיב הרוח נשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא כי אין זה רק שבתורה מלכים ימלוכו בעולם ליעשות רצונם וזה יאמר בפרש שדי כו' לומר בפרש תואר שדי שהוא יכלתו ית' שפירשו והזכירו בפיהם הנקראים מלכים בה שהם אשר הם מלכים בתורה הנזכרת למעלה אז התורה תשלג במקום צלמות ואפלת חורב וצרות כענין מוריד הגשם ואתא מיטרא.

2או יאמר אם כ"כ מעלות יש בתורה למה מלכיה עושי פלא על ידה יש להם יסורין והכנעה לזה אמרה רוח הקדש אל תתמה על החפץ כי הם סובלים צרות הדור כי בפרש תואר שדי את מלכים בה מאן מלכי רבנן שהם מלכים בה שפרשה הוא כד"א פרשה ציון בידיה אז הוא כי התורה תשלג תקרר ותלבין בצלמות אשר לדור: