רוממות אל על תהילים עג:ג

1כי קנאתי בהוללים הבלתי מרגישים כי מי יתן ולא הייתי מרגיש כי לא נצטערתי כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב והוא על כי שלום רשעים אראה כלומר הן ידעתי כי אל דעות ה' אך צר לי על ראות עיני כי שלום רשעים אראה :

2(א) או יאמר מזמור לאסף יאות לו לזמר על כי אך טוב לישראל שהוא על היות מיעוט טוב לישראל דרך כלל כי אכין ורקין מעוטין כד"א יאה עניותא לישראל כי ברזא סומקא לסוסיא חוורא לבל יבעטו ולכלות פשע ולהתם חטאות אך לא דין ורוגז בעצם רק העדר רב טוב בלבד פן יבואו להרהר וכן אזמרה כאשר אלהים הוא רוגז ודין לברי לבב שבישראל הבלתי קצים ומהרהרים כי רוב יסורין טובה להם כי לבם נכון מלהרהר על כן על בחינה זו אזמר:

3(ב) אך ואני כמעט כו' והוא כי דרך הלמודים הוא בהקיש הנחות ומושכלות ראשונות ולהוציא מהן תולדה והנה ההנחות ימשלו לרגלים והתולדות לפסיעות אמר הנה ברעיוני על לבבי סליקו ואערכה משפט ע"י הנחות ועיקרים ידועים להוציא נפקותא והנה כ"כ הייתי נדח בהרהורי לבי עד שכמעט נטיו רגלי שגם ההנחות שהם רגלי עיקרי האמת מושכלות ראשונות היו כנוטות ממני והטעם כי כאין שופכו אשורי הם התולדות הנמשלות לפסיעות היו כאין נשפכות ומתבטלות לפני כי מהנחות האמת לא היה יוצא רק היות ראוי ליעשות הפך מה שהיה נראה לעין ועי"כ גם ההנחות היו כמעט נוטות ממני וזהו כמעט נטיו רגלי כאין כו' והוא כי קנאתי כו' כמדובר בקודם: