ר' סעדיה גאון על בראשית א:טז
ר' סעדיה גאון על בראשית · Saadia Gaon on Genesis 1:16
Open in the reader →1ואמר אח"כ [המאור הגדול] אף ששניהם גדולים, מפני שאור הירח הוא מן השמש, כי הירח (גופו) הוא כוכב אפל, והוא כראי המקבל את אור השמש ומגיעו אלינו, במקום שהוא מקביל לו, בדומה לאישון העין המשקף את צורת האדם, מתוך העין כולה. ומחמת קבלו את אור השמש, מן ההכרח שיהיה (רק) חציו מואר, והוא החצי העומד מול השמש, והחצי השני אפל. ובזמן ההתקבצות, שבו הוא במישור תחת השמש, האור נופל על החצי העליון, ואין אנו רואים ממנו כלום, הואיל ואנו רואים רק את החצי חתחתון. וכשהוא (הירח) נפרד ממנה, החצי הסובב סוטה מן החלק העליון עד שהצד העליון (?) המקבל את (האור) נוטה אלינו במעט, ואנו רואים ממנו כשיעור הזה...ואחרי שהמקום אשר האור נופל עליו נוטה יותר אלינו ... והירח בראייתנו עד שבמהלכו הוא מגיע לחצי הגלגל, והוא כולו מקביל לשמש, והאור נופל על חצי הגרם שהוא מצדנו כולו, ואז אנו רואים אותו (כולו מואר). פרט למקרה של חיוץ בינו ובין השמש, כולה או חלקה, ואז יש לקוי לבנה, בכולה או בחלקה, ואין דבר זה קורה אלא בלילה שהירח במלואו, כשהוא עומד כולו נוכח השמש...
2לממשלת היום ולממשלת הלילה, אין הכוונה אלא לאורם, ולא לשום דבר זולת זה...בהתרבות הירח והתמעטותו ... והליל מארח...ואת הנוסעים ממקום למקום, והוא מגלה לנו את צורת הכוכבים ופלאות טבעם, כשהוא מתמעט. ועל ידו משתרעים הימים, וגופות בעלי החיים, מקבלים שינוי (על ידו) בדם ובמח העצמות, ובו מתרוים ונרטבים, או מתיבשים העצים, ופעולתן עליהם דומה לפעולות השמש, בעונות האביב והקיץ, הסתיו והחורף. ואף התורה ייחסה את בישול הצמחים לכח הירח, כמו שייחסתו לשמש, ככ': וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים. יתר על כן, הירח הוא אות (שנתן) אלהים שיש לכל נברא ראשית וסוף, התכווצות והתרחבות. וכן אמר הכתוב אודות הפגום והנעדר: תתן להם ילקטון ... [תסתיר פניך יבהלון] תוסף רוחם וג' ואל עפרם ישובון תשלח רוחך ... כאמור: כי שמים כעשן נמלחו. ואמר אחר כך (כי כאור) השמים החדשים והארץ החדשה....מסתובבת כולה מעל לארץ ... הלכת ... וכבר אמרו הראשונים שענין הקדימו פעם כסיל לכימה, ופעם אחרת אמר עושה כימה וכסיל מפני ... הקור אל הקור, וכסיל הוא הכוכב הנקרא סהיל ... אחד מהם (מביא) את האויר אל הארץ ומאזין אותו.