ר' סעדיה גאון על בראשית כד:ג

1ואשביעך בייי אלהי השמים ואלהי הארץ, כלל את הכל. דבר אחר, כדי לקיים את השבועה בעדות השמים והארץ, שנאמר בהם: העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. דבר אחר, מפני שאלה קולטים את חלקי האדם בהפרקם, כנאמר: וישב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. דבר אחר, מפני ששניים אלה הם מקומות הגמול והעונש, ככתוב: כי כאשר השמים החדשים וגו' ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'.

2ודע, ינחך האל, שלא פסקו באומתנו להשבע שבועה זו, ר"ל בייי אלהי השמים והארץ, עד שרבו הנשבעים לשקר וסילקו הראשונים את שבועת ייי מפני שידעו שענשה כולל את העולם כולו, והתחילו משביעים בשבועת האלה שענשה חל רק על הנשבע, (ואנו נוהגים) לפי המסורת שלהם עד עכשו. וכמו כן היו מקיימים כל מקח וממכר וחליפין וגאולה והרשאה בנעל, דבר פחות ערך, והיו עומדים בהתחייבותם. וכשהתחילו מזלזלים בזה, הסכימו שיהיה הקנין בסודר, ומן המובחר, בדבר שיש בו ציצית, מפני שיש בו זכר למצוות, והלואי שיקיימו.

3אשר לא תקח, תרגמתי: אן לא תאכ'ד', שלא תקח, כי מלת אשר היא בת ארבע הוראות: א. לפי הפרוש המפורסם והרגיל; ב. כמו, כגון אשר טמאו אחותם, ר"ל כמו שהרעו להם, וכן אשר לא יספר צבא השמים ולא ימנה חול הים כן ארבה את זרע דוד עבדי, פרושו: כמו. ויש (אשר) שהוא כמו אם, ככתוב: את הברכה אשר תשמעו, וכן אשר נשיא יחטא. ויש, והוא הרביעי, שהיא מלת חבור, ופרושה אם יעשה כך ויעשה כך, כמו שאמר נחמיה: אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה. וכן אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה, ושלא יעשה כך וכך, כמו אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש, וכן הוא אשר לא תקח אשה לבני.

4התבוננו ומצאנו שלא השביע אותו על שיעשה, ר"ל שישיא את יצחק למשפחת אביו אלא השביעו שלא ישיאו לכנענים, כי לא לעשות הוא בידו, אבל לעשות אינו בידו אלא ביד אחרים. וכמו כן השקר ב"לא" חל רק פעם אחת, אבל ב"כן" חל פעמים רבות. פרושו של דבר, הנשבע על אדם ואומר: אין זה אדם ולא בהמה ולא מים, שיקר רק ב"לא" הראשון ואילו ביתר אמר אמת. אבל אם אמר (על אדם) זה אדם ובהמה ועוף ועץ וכסף וזהב ומים, דיבר אמת רק בפעם הראשונה, ואילו בשאר שיקר.

5מבנות הכנעני, כל שבעת הגוים בכלל, כי השם כנעני נופל עליהם, כשם האב כאמור: והיה כי יביאך ייי אל ארץ הכנעני. וכן נופל עליהם השם אמורי, מפני שהיה הראשון לכבוש, ככתוב: ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמורי. והוסיף: אשר אנוכי יושב בקרבו, כלומר היות ואני בשכנותם אני יודע את מעשיהם. וכדומה לזה אמר: כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה.