ר' סעדיה גאון על בראשית ד:ד

1ותרגמתי וישע: קבול – קבלה. כי שתי אותיות אלה כשהן סמוכות זו לזו יש להם שבע הוראות. ישועה ועזרה, כאמרך: על אלוהים ישעי, אראנו בישע אלהים, קבלה, וישע ה' אל הבל, הנחה ועזיבה, שעה מעליו ויחדל, כיוון ופניה, ישעה האדם על עושהו, התעסקות, ואל ישעו בדברי שקר, זריקה והשלכה – מקרקר קיר ושוע אל ההר, נדיבות – ולכילי לא יאמר שוע. ואת כל אחד מאלה יש לחבר אל מה שהוא מעניינו, אבל פקוד ושוע וקוע, הם שמות מקומות בבבל כטרניה וגדם וסורא.

2ובענין הזה יש לברר שלושה דברים: א. האפשר שנדע מפני מה נתקבל קרבן הבל ולא קרבן קין? נאמר: הכתוב עצמו כבר רמז לכך, וכאילו אמרו בפירוש, כי כאשר תאר את קרבן הבל כדבר הבא מן המיטב, כך אמר על קרבן קין שהיה נקלה ונבזה והתורה עתידה לצוות ולהקריב ולהפריש מן המיטב, ככתוב: וכל מבחר נדריכם. ובתרומה אמר: מכל חלבו את מקדשו ממנו. ובצדקה – ויחי ויתן לו מזהב שבא, שהוא מן המבחר. ובכתבי הנביאים מפורש שהמקריב מהפחות שבידו אינו מקובל, ככתוב: והבאתי גזול ואת הפסח ואת החולה, והבאתם את המנחה הארצה אותם מידכם אמר ייי. ולא עוד אלא שמעשה כזה מביא קללה ולא ברכה, ככתוב: וארור נוכל ויש בעדרו זכר וזובח משחת לאדונו. ומילת נוכל בפסוק הזה משמשת בהוראת רמאות גזל וזיוף, ככתוב: בנכליהם אשר נכלו להם, על דבר פעור.

3השאלה הב': אם הסיבה שגרמה לקבלת קרבן האחד ודחית קרבן השני מובנה, מה הוא שגרם לקבלת תפילתו של האחד ולדחית תפילתו של השני, שהרי אמר ואל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו ? ואומר, דבר זה השכל מחייבו והפסוק מסייעו, הבל היה ירא אלוהים ובר לבב וקין היה ההיפך מזה. והתפילה מלב טהור מתקבלת, ככתוב: אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך. ותפילה מלב תוך ומרמה אינה מתקבלת ככתוב: וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם.

4והשאלה השלישית, מאין ידע הבל שתפילתו וקרבנו נתקבלו, וקין שתפילתו וקרבנו לא נתקבלו? ואומר באשר לקרבן (ידע שנתקבל) כאשר שלטה בו האש ושרפתו כליל והפכתו לאפר, כענין שנאמר יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה. ומלת יזכור כאן מענין הזכרתה, שמשמעותה נתינת ריח, ומלת וידשנה נגזרת מן והרים את הדשן, והוא אפר. ושני דברים אלה הם אות לקבלת (הקרבן). ובאשר (לקבלת) התפילה, אם כל אחד מהם התפלל על דבר מסויים, הרי ראו, זה שבקשתו נתמלאה וזה שבקשתו לא נתמלאה, ואם היו הבקשות בענין כפרת העוונות וכדומה מן הדברים שאינם נראים בחוש ברור שהיה צורך בנביא שיודיע להם זאת, כמו שהודיע להם בשני הענינים (?) או שהראה להם בחלום, שאין בו מאומה מסיבות טבעיות, כאמור: בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים וגו', אז יגלה אוזן אנשים וגומר.