ספר ההגיון יב

1הַגָּדֵר, הַסּוּג וְהַהֶבְדֵּל. חִיּוּבֵי הַגָּדֵר. כְּלָלֵי הַגָּדֵר. הַחִלּוּק, הַנֶּחֱלָק וּכְלָלֵיהֶם. א גָּדֵר הוּא בֵּאוּר שָׁלֵם שֶׁל הַדָּבָר הַנִּגְדָּר.

2בַּגָּדֵר יֵשׁ לְהַבְחִין הַחֲלָקִים, הַחִיּוּב וְהַמִּין.

3חֶלְקֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם: סוּג וְהֶבְדֵּל; בַּסּוּג מִשְׁתַּוֶּה הַנִּגְדָּר לְזוּלָתוֹ, וּבַהֶבְדֵּל – נִבְחָן מִכָּל זוּלָתוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: גֶּדֶר הָאָדָם – בַּעַל חַי מְדַבֵּר; בַּעַל חַי – סוּג שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּוֶּה עִם הַבִּלְתִּי מְדַבְּרִים, מְדַבֵּר – הוּא הַהֶבְדֵּל שֶׁנִּבְדָּל בּוֹ מֵהֶם.

4חִיּוּבֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם. הָאֶחָד, שֶׁמִּלּוֹתָיו תִּהְיֶינָה רְאוּיוֹת וּמְבָאֲרוֹת; הַשֵּׁנִי, שֶׁהַגָּדֵר יִהְיֶה לְמִדַּת הַנִּגְדָּר, שֶׁלֹּא יֹאמַר פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא וְלֹא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא. פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹא יִכָּנֵס בּוֹ זוּלָתוֹ וְלֹא יֶחְסַר מִמֶּנּוּ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם נִגְדֹּר הָאָדָם: בַּעַל חַי הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו, הִנֵּה יִכָּנְסוּ בָּזֶה הָעוֹפוֹת, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַנֶּפֶשׁ: הַדָּבָר הָרוֹצֶה וְהַמַּשְׂכִּיל, הִנֵּה נִשְׁאָר חֵלֶק אֶחָד מִן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּזֶּה שֶׁהוּא הַזִּכָּרוֹן.

5מִינֵי הַגָּדֵר שְׁנַיִם, שָׁלֵם וּבִלְתִּי שָׁלֵם. הַשָּׁלֵם הוּא הַנִּבְנֶה מִסּוּג וְהֶבְדֵּל. הַבִּלְתִּי שָׁלֵם הוּא, שֶׁמְּבָאֵר הַנִּגְדָּר מִצַּד מַה שֶּׁאֵינוֹ עִקָּר בּוֹ, כְּגוֹן: הַמְסֻבָּב, הַחֲלָקִים, הַחֶבְרָה, וְכַיּוֹצֵא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם נִגְדֹּר הַיַּיִן: הַמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַתֹּמֶר: הָאִילָן אֲשֶׁר בּוֹ לוּלָבִים וְחָרִיּוֹת וּתְמָרִים, אוֹ אִם נִגְדֹּר הַלֶּהָבָה: הַדָּבָר אֲשֶׁר הֶעָשָׁן קוֹדֵם לוֹ. כְּלָלֵי הַגָּדֵר: 1 לְמַה שֶּׁיְּקֻיַּם אוֹ יְשׁוֹלַל הַגָּדֵר, יְקֻיַּם אוֹ יְשׁוֹלַל הַנִּגְדָּר; וְכֵן לְהֵפֶךְ. דֶּרֶך מָשָׁל: בְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר הֱיוֹתוֹ בַעַל חַי מְדַבֵּר, נֶאֱמַר הֱיוֹתוֹ אָדָם. 2 מַה שֶּׁשַּיָּךְ אוֹ לֹא שַׁיָּךְ בַּגָּדֵר, שַׁיָּךְ אוֹ לֹא שַׁיָּךְ בַּנִּגְדָּר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּבַעַל חַי מְדַבֵּר, נֶאֱמַר בָּאָדָם.

6חִלּוּק הוּא בָּאֵר אֶת הַכֹּל וְהַבְחִינוֹ בַחֲלָקָיו, וְיִתְחַלֵּק לְעִקָּרִי וּבִלְתִּי עִקָּרִי.

7הָעִקָּרִי הוּא הִתְחַלֵּק הַכֹּל בַּחֲלָקִים עִקָּרִים, וְהַבִּלְתִּי עִקָּרִי – לַחֲלָקִים בִּלְתִּי עִקָּרִים, וְהַיְנוּ הַכֹּל מִצַּד עַצְמוֹ וּבַמִּקְרֶה הַנַּ"ל.

8חִיּוּבֵי הַחִלּוּק הָעִקָּרִי שְׁנַיִם: רִאשׁוֹן, שֶֹלֹּא יִפְחֲתוּ וְלֹֹא יוֹסִיפוּ הַחֲלָקִים עַל הַמִּתְחַלֵּק; שֵׁנִי, שֶׁיִּהְיוּ הַחֲלָקִים מִתְדַּמִּים עִם הַכֹּל וּבִלְתִּי מִתְדַּמִּים בֵּינֵיהֶם. פֵּרוּשׁוֹ: אָדָם וּבְהֵמָה הֵם חֶלְקֵי הַמַּרְגִּישׁ בִּלְתִּי מִתְדַּמִּים, אַךְ אָדָם וּבַעַל חַי אֵינָם בִּלְתִּי מִתְדַּמִּים, כִּי הָאָדָם הוּא בַעַל חַי גַּם כֵּן. כְּלָלֵי הַחִלּוּק: 1 הַחִלּוּק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַחֲלָקִים קְרוֹבִים. פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא תְחַלֵּק הַסּוּג לְאִישִׁים שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מִינִים בֵּין הַסּוּג וּבֵינֵיהֶם, אֶלָּא לְמִינִים שֶׁבָּאִים מִיָּד אַחֲרָיו בְּהַדְרָגָה. 2 הַחִלּוּק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְמַעֵט הַחֲלָקִים כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר.

9הַנֶּחֱלָק – הַבְחָנוֹתָיו כְּהַבְחָנוֹת הַחִלּוּק. כְּלָלֵי הַנֶּחְלָק: 1 מַה שֶׁנִּרְצֶה לְחַלֵּק צָרִיךְ שֶׁיּוּסַר מִמֶּנּוּ תְחִלָּה כָּל הַסְּפֵקוֹת וְשִׁתּוּפֵי הַלָּשׁוֹן. 2 מַה שֶּׁנֶּחֱלָק כְּהֹגֶן מֻכְרָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲלָקִים.