ספר המכריע יא

1גרסינן בפרק אלו טריפות אמר רבא הני תרתי אוני דסמיכי אהדדי לית להו בדיקותא לאכשוריה והני מילי דקיימי שלא כסדרן אבל קיימי כסדרן היינו רבותייהו.

2פירש המורה שלא כסדרן כגון שתים החיצונות שנדבקו בסירכא למעלה לאמצעית או מתחתיה.

3אבל קיימין כסדרן היינו רבותייהו ואפילו זו על גבי זו מגינה [זו] על זו והדרה בריא שמתוך ששוכבות זו על זו אין מתפרקות והקרום הולך וחזק אבל כשהן שלא כסדרן זו הולכת לכאן וזו הולכת לכאן והקרום מתפרד ונסתר וכן הלכה וליכא מאן דפליג עלה.

4ואונא הסרוכה באומא והיא אצלה מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר יקר והתירה לי לאכול ויש אוסרין והוא אמר לי טעמו וטעם האוסרין.

5האוסרין אומרין הרי נקב יש ולא מצינו שהותר אלא באוני כדאמר רבא אבל כסדרן היינו רבותייהו אבל אומי לא קאמר וטעמא דאוני מפני שעומדין במיצר החזה ומתחממות והדרא בריא ותדע שהרי בריאה הסמוכה לדופן באוני כשרה ובאומא טריפה כדלקמן.

6וטעם מורי לא מצינו אומא בתלמוד ורבא לא אמר טעמו בשביל חום דהא בכל הריאה אמרן לעיל דלא שליט בה אוירא ורבא פירש טעמו דהיינו רבותייהו כלומר כך הם גדלות זו על זו ואינם מתפרקות זו מזו הילכך לא שנא אוני ולא שנא אומי ורבא דנקט אוני משום עיקר מילתיה דאורי לן דשלא כסדרן טריפה ואע"ג דאי הוו סמיכי אוני בדופן הויא כשרה כדאמרינן לקמן אשמעינן רבא דהתם היינו טעמא דכיון שהחלל צר הוא הן שוכבות תמיד אצל הדופן ואינן מתפרקות ממנו אבל זו אצל זו שלא כסדרן הן מתפרקות שהרי האמצעית מפריקתן ולא תימא דוחק הדופן מעמידן שלא יתפרקו זו מזו אבל באונא באומא שלא כסדרן לא איצטריך לן לאורויי דכיון דברוחב החלל עומדות מי יחזיק בה שלא יתפרקו וסייג מצאתי לדבריו בתשובת הגאונים וניכרים דברי אמת. ועינוניתא כל היכא דסריכא טריפה דכולהו לגבי דידה שלא כסדרן נינהו.

7ומה שפירש המורה שלא כסדרן כגון שתים החיצונות אינו נראה לי דאם כן הוה ליה למימר והני מילי בתרתין ברייתא אבל השתא דקאמר שלא כסדרן משמע דאפילו בשתים הסמוכו' זו לזו קאמר וכגון שהם סמוכות זו על גבי זו וכפתרון רבינו חננאל מסתבר דמטריף כשהן זו על גבי זו ולא כפתרון המורה ועל אונא באומא שמכשי' המורה ראיתי שכתב רבינו תם בספר הישר כל המתיר אונא באומא אינו אלא טועה ומאכיל טריפות לישראל דהא אמרינן הני תרתי אוני דסריכי אהדדי לית להו בדיקותא לאכשוריה.

8ומדקדק רבי שלמה כי טעו הראשוני' במה שאמרו דוקא תרתי אוני אבל אונא באומא לא דהא אומה אין שמה אלא אונה ובשביל שוטים שקראוה אומא לא נפסיד אמונתינו.

9והא ליתא שהראשונים יפה דקדקו ולא מטעם ששמה אומא אלא משום ששמה ריאה והאי דקרו לה אומא כמו אומא רבתי כדאמרינן גבי שניות לעריות ומתוך שכולם יונקות משם וראיה לדבריו מדאמרינן עלה בסמוך אמר רבא חמשה אוני אית ליה לריאה תלת מימינא וכו' ואם באת לקרוא את הגדולה אונא אם כן שבעה יש לה לריאה אלא בעל כרחך הריאה היא האומא רבתא ולא אונא דפירושה דאונה כמו אוזן קטנה והקטנה ביותר קרויה עינוניתא דוורדא כלומר אוזן קטנה מאד אבל האומה גדולה דהיא ריאה לא נקראת אוזן אלא ריאה וכינוי שם קראוה הקדמונים אומא להורות בה הלכה להדיוטות וכי שרו רבנן תרתי אוני בכסדרן דוקא באוני דהיינו רבותייהו אבל הריאה והאונא לא התירו דלא מיקרי רבותייהו אלא גבי אוני. ועיקר דברי רבא לא באו להתיר אלא לאסור דהוא קאמר לית להו בדיקותא לאכשוריה.

10אבל התלמוד העמיד כשלא כסדרן אבל כסדרן היינו רבותייהו ומאי דשרא שרא ומאי דלא שרא הוי כשאר נקובי דריאה וכן מורין בבי מדרשא ובתשובות הגאונים והלכות גדולות ותשובת הרב ר' משה מפכיא"ה והוא נזכ' בערוך בשאר הגאונים וכן נוהגין לאסור בכל מקום חוץ באותן המקומות שפשט היתר רבינו שלמה.

11וכל רבותיו של רבינו שוין לאיסור חוץ מרבו הזקן שפילפל מדעתו כן ומצינו באבות העולם שלא עמדו בשמועתם גם אלו לא עמדו אלו השיבום בפניהם. ועוד יש טעמים לאסור שפירש רבינו ודחאם על לא דבר.

12ונראה לי שבודאי אלו באו עיקר דברי רבא להתיר כגון שהיה אומר כך הני תרתי אוני דסמיכי אהדדי כשירה והני מילי כסדרן אבל שלא כסדרן טריפה בזה היו נראין דברי רבינו תם דדוקא באוני הכשיר ולא באומא שאין אומא בכלל אונא כדקאמר מר אבל כיון שעיקר דבריו לא באו כי אם לאסור ואמר הני תרי אוני דסמיכי אהדדי לית להו בדיקותא לאכשוריה כלום יש לחלק בדבריו ולומר דוקא באוני קאמר אבל לא באומא כל שכן וכל שכן באומא אם כן אין להוציא אומא מכלל אונא וכשבא וחילק בדבריו או הוא או התלמוד משמע שבכל מה שאסר למעלה פירש ואמר הני מילי שלא כסדרן אבל כסדרן כשירה וגם האומא נמי בכלל היא והילכתא כדברי המורה שהכשיר מסתבר וכך מצאתי שהשיב רב צמח גאון זצוק"ל אונא דריאה דסמיכא לאומא דריאה ששאלתם רבותא היא ומגנו אהדדי וכשרה היא ולא צריכה מיפרקה למיבדקה.