ספר המכריע ב

1גרסינן בפ' יום טוב דף י"ז ב' אמר רבא הלכה כתנא דידן ואליבא דבית הלל.

2כתב המורה הלכה כתנא דידן דמתניתין דקתני ובית הלל מתירין בתבשיל אחד וכך השיב הרב ר' יצחק ב"ר יהודא דפת בלא תבשיל לא סגי. אבל בתבשיל בלא פת סגי דהלכה כתנא דידן ואליבא דב"ה.

3אבל מורי נוהג בפת ותבשיל וכן הוא בהלכות גדולות שהחמירו על עצמן כחנניה דאין אופין אלא על האפוי.

4ולרבינו יעקב זצוק"ל ראיתי כתוב נראה לי שערובי תבשילין צריך פת ותבשיל וכך פוסק בהלכות גדולות דאע"ג דפסקי' בי"ט הלכתא כתנא קמא ואליבא דבית הלל דלא מצרכי אלא תבשיל הני מילי לבשל ולצלות ולהחם חמין דכל הני בכלל בישול הם כדכתיב ויבשלו את הפסח גבי חמין אמרינן נמי במסכת שבת הפשירן זהו בישולן אלמא שייך בהו לשון בישול אבל אפיית הפת לא שייך ביה ל' בישול והכי מוכח בע"ז גבי אלו דברים של עכו"ם אסורין דקא חשיב התם פת ושלקות וכו' עד והא דאמרי ביה עירב בתבשיל אחד עושה בו כל צורכו לא אתו לאפלוגי אלא גבי הטמנת חמין אבל לערב בפת מודה דהא אפייה ליתא בכלל בישול כדפרישית.

5ועוד אמרינן בריש פירקין ותנא מייתי לה מהכא את אשר תאפו אפו מכאן א"ר אלעזר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל. מכאן סמכו חכמים לעירובי תבשילין מן התורה והכא ליכא מאן דפליגי.

6ועיקר פלוגתייהו דב"ש וב"ה אליבא דר' חנניא בהכי ב"ש סברי דכעין כל בישול צריך לערב וב"ה סברי תבשיל אחד על כל התבשילין אבל בפת כולי עלמא מודו דאין אופין אלא על האפוי בין לר' חנניא בין לתנא דידן.

7ואינן נראין לי דבריו חדא דאם איתא דלא פליגי ב"ה אלא אחמין בלחוד אמאי תני ועושה בו כל צורכו הוה ליה למיתני בין חמין בין תבשיל השתא דתני כל צורכו משמע דאף אפת נמי פליגי.

8ותו דאמרן לעיל אמר אביי לא שנו אלא תבשיל אבל פת לא אלמא תבשיל לחודיה בעינן ולא פת ותבשיל דאי תרווייהו בעינן פשיטא ודאי דפת לחודה לא מהניא.

9ואי אמרת דהא מיירי כגון שאינו צריך לאפות אלא לבשל לבד הילכך בתבשיל לחודיה סגי אכתי איכא לדיוקי מינה דבתבשיל לחודיה משתרייא פת דאי אמרת בשלמא דתבשיל לחודיה פטר פת נמי היינו דאיצטרך אביי למימר דוקא תבשיל פטר פת אבל פת לא פטר תבשיל אלא אי אמרת דתבשיל נמי לא פטר פת עד דמערב נמי בפת מאי איצטריך אביי למימר דפת לא פטרה תבשיל פשיט' ודאי דלא פטרה דהא תבשיל נמי לא פטר פת והיכי תיסק אדעתין למימר דפת פטרה תבשיל אלא לאו ש"מ כל היכא דעירב בתבשיל פטר הכל ואפילו פת ואם עירב בפת לא פטר אלא פת לחודה ולא תבשיל.

10ומאי דאמר ר' אלעזר אין אופין אלא על האפוי לא אמר היכא דעירב בתבשיל אלא כגון שרוצה לאפות ואינו רוצה לבשל שיש לו מוכן מבעוד יום שמערב בפת ודי אבל היכא דעירב בתבשיל לא צריך מידי כבית הלל. ואע"ג דאפיית פת לא מיקרייא תבשיל מכל מקום תבשיל עדיף מינה והילכך פטר לה.

11ובירושלמי גרסינן כתיב את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו רבי אליעזר אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל ר' יהושע אומר אופין ומבשלין על המבושל מאי טעמא דר' אליעזר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. ומאי טעמא דר' יהושע את אשר תאפו אפו כאת אשר תבשלו.

12הרי מצאנו דפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע היא ור' אליעזר סבר כבית שמאי אליבא דחנניה ור' יהושע סבר כבית הלל ומאי דאייתינן בהלכתין מכאן א"ר אלעזר אין אופין אלא על האפוי וכו' ר' אליעזר גרסינן והוא בר פלוגתיה דר' יהושע כדמפרש בירושלמי וקיל"ן דכל היכא דפליגי ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע ור' אליעזר שמותי הוא ואין הלכה כמותו בשום מקום.