ספר המכריע כב

1גרסינן בפרק כירה (ל"ז ב') תנן כירה שהסיקוה בקש או בגבבא נותנין עליה תבשיל בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר.

2ואמרינן בגמרא איבעי' להו האי לא יתן לא יחזיר הוא אבל לשהות משהין ואע"פ שאינה גרופה וקטומה וכו'.

3וכתב רבינו יצחק זצוק"ל ושקלינן וטרינן ואסיקנא דהאי לא יתן לא ישהא הוא דאפילו לשהות אי גרופה וקטומה אין ואי לא לא וכל שכן להחזי' ומנא לן דהכין מסקנא דהא בתר דשקלי' וטרינן איבעיא לן מהו לסמוך לה תוכה וגבה הוא דאסור אבל לסמוך שפיר דמי או דילמא לא שנא.

4מדאמרינן תוכה וגבה הוא דאסור שמע מינה דאסור לשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה וגחלי' שעממו או שנתנו עליהם נעורת של פשתן דקה הרי היא כקטומה דאלמא הכי היא הלכתא ורבי הושעיא נמי הכי סבירא ליה.

5ועוד הא אמרינן לקמן בענין תנור שהסיקוהו בקש ובגבבה וכו'. סבר רב יוסף למימר תוכו תוכו ממש על גביו על גביו ממש אבל לסמוך שפיר דמי. איתיביה אביי כופח שהסיקוהו בקש או בגבבה הרי הוא ככיריים בגפת או בעצים הרי הוא כתנור. הרי הוא כתנור דאסור הא בכירה שרי. במאי עסקינן אילימא על גביו ובמאי אילימא בשאינה גרופה וקטומה על גבה מי שרי דאלמא הכין היא הילכתא דכירה כי ליתה גרופה וקטומה על גבה אסור.

6והאי דאמר רב ששת אמר רבי יוחנן דמתניתין להחזיר תנן אבל לשהו' משהין אע"פ שאינה גרופה וקטומה לית הילכתא היא ולא גמרינן מינה דעל מסקנא דגמרא סמכי' ומדחזי' מסקנא דגמרא וסוגיא דשמעתא דאסור לשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה ממילא שמעינן דמימרא דרב ששת וסיעתא דרבא וכל מאי דדמי להו דחייות נינהו הילכך כירה שאינה גרופה וקטומה אסור לשהות עליה חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו אבל דבר שבושל כל צורכו וחמין שהוחמו כל צורכן משהין אע"פ שאינה גרופה וקטומה ודוקא שהוא מצטמק ורע לו כגון לפידא דייסא ותמרי וכיוצא בהן אבל דבר שמצטמק ויפה לו כגון פולין כרוב ובשר טרוף אסור.

7וכך כתב גם בעל הלכות גדולות.

8קדרה דמטא בישולא מבעוד יום אם מצטמק ויפה לו אסור להשהות' על גבי כירה בשבת דכיון דקא בעי למיכל מינה בין השמשות מסרהיב ומפיש לה נורא ובתר דקדיש יומא מישתלי ואתי לחתויי בגחלים ואם מצטמק ורע לו מותר להשהותו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה דמסקינן שמעתין ואמר רב נחמן מצטמק ויפה לו אסור מצטמק ורע לו מותר.

9וזה הפסק אינו נראה לי דמכמה אנפי מוכח דמותר להשהו' על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה אם התבשיל כמאכל בן דרוסאי וכל שכן אם בישל כל צורכו ומצטמק ויפה לו מפלוגתא דתנאי ומפלוגתא דאמוראי ומסוגיא דשמעתא.

10מפלוגתא דתנאי כיצד דהא חזינן דסתמא דמתניתין תנן בפירקא קמא אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום אין נותנין פת לתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה דאלמא מכי קרמי פניה שפיר דמי וזהו כמאכל בן דרוסאי ופשטה דמתניתין נמי לא יתן לא יחזיר משמע אבל לשהות משהין כי היכי דלא תיפלוג סתמא אסתמא ואע"ג דרבי יהודה ורבי מאיר פליגי על מתניתין כיון דסתם לן תנא כרבי נחמיה הלכה כוותיה דהא קיימא לן הלכה כסתם מתני' וסתם דמתניתין ומחלוק' דברייתא הלכה כסתם מתניתין.

11ומפלוגתא דאמוראי נמי דהא קיימא לן כל היכא דפליגי רבי יוחנן ורב ושמואל הלכה כר' יוחנן. ורב ושמואל דאמרי תרווייהו מצטמק ויפה לו אסור אבל רבי יוחנן שרי כל שהוא כמאכל בן דרוסאי.

12ותו הא איכא רב אשי דהוא בתרא דבתראי דשרי טפי מיניה אפילו בבשיל ולא בשיל כדכתיבית בפ"ק ומסוגיא דשמעתא נמי דהכי אמרן בפרקא קמא הילכך האי קידרא חיא שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסיר וכבר פרישנא דבשיל ולא בשיל הוא דלא מטא למאכל בן דרוסאי ואיכא לדיוקי מינה דוקא בשיל ולא בשיל אסיר ובהא הוא דגזרינן שמא יחתה אבל בשיל כמאכל בן דרוסאי מותר.

13ומאי דאיסתייע רבינו יצחק מאבעיי' דמה הוא לסמוך ואמר דמהכא משמע דמסקנא דהילכתא אזלא דלשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה אסור נראה לי דלא סייעתא היא דההיא בעייא אתיא בין לר' נחמיה לסמוך בשבת קא מיבעייא ליה ואפילו אי לא הות אתיא אלא אליבא דרבי יהודה לאו למימרא דהכי סבירא ליה לתלמודא אלא בעי אליבא דרבי יהודה אם אוסר הצדדין כמו על גבה אם לאו ומשום הא לא מידחייא מתניתין דשרי כמאכל בן דרוסאי.

14ומה דאיסתייע נמי ממילתיה דרב יוסף דסבר למימר תוכו תוכו ממש וכו'. נראה לי דלאו סייעתא היא דמצינן לפרושי מתניתין כולה להחזיר ואחזרה הוא דאמר רב יוסף אבל לסמוך שפיר דמי דדוקא על גבה אסור להחזי' אבל לסמוך בטענה בשבת מותר וכי אמרינן בכירה אלא כירה שאינה גרופה וקטומה על גבה מי שרי בחזרה הוא דאמרינן דהא בחזרה מפרשינן מתניתין וכל לא יתן לא יחזיר הוא.

15וכך כתב רבינו ברוך זצוק"ל מחלב דמותר לשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה תבשיל שהוא כמאכל בן דרוסאי וכך כתב גם המורה ואנן דמשהינן קדירה על גבי כירה שאינה גרופה אדחנניה סמכינן הואיל ותנן סתם מתניתין כוותי' כדאמרן הא קרמו שפיר דמי ואע"ג דלא בשיל כל צרכו ואמר רב ששת משמיה דרבי יוחנן כוותיה דמתני' בפרקין משום חזרה הוא דבעי גרופה אבל לשהות לא.

16וגם רבינו יצחק מפאס כתב בפרקא קמא דהלכתא כרבי ירמיה דאמר ברחא ולא שריק ודוקא ברחא ולא שריק אבל ברחא ושריק אי נמי דגדייא בין שריק בין לא שריק ואע"ג דהוא בשיל ולא בשיל וכל שכן כמאכל בן דרוסאי שרי והכא כתב דאסור אפילו כמאכל בן דרוסאי קשיא דידיה אדידיה הילכך מה שכתבתי נ"ל עיקר.