ספר המכריע כד

1גרסינן בגמרא ירושלמית פרק המוציא יין מהו לצאת ביין מבושל רבי יודא אומר יוצאין ביין מבושל רבי יודא לדעתיה דר' יודא שתי ארבעת כסי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרתא הנה למדנו מכאן שיין מבושל לא בטל מתורת יין ומברכין עליו בורא פרי הגפן.

2אבל בתשובות רבינו פלטואי גאון זצוק"ל מצאתי כתוב דיין כיון שנתן אור תחתיו וחם עד כדי שיעקר להרתיח אין בו משום יין נסך ולאו משום גלוי ואין אומרים עליו שירות ואין מברכין עליו אלא שהכל ואין ראוי לשתותו בין חי בין מזוג אלא כיון שהגיע לשיעור זה שפירשנו יצא מכלל יין ונקרא יין מבושל.

3ואינו נראה לי דיין מבושל בטל מתורת יין דאדרבה כשבישלו עילוייה עלייה ואשבחיה כדתנן בפרק בתרא דתרומות אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעיטו ורבי יהודה מתיר מפני שמשביחו אלמא יותר הוא חשוב המבושל ממי שאינו מבושל.

4ואי קשיא ממאי דתנן בפרק שני דתרומות תורמין זיתי שמן על זיתי כבש אבל לא זיתי כבש על זיתי שמן ויין שאינו מבושל על המבושל אבל לא המבושל על שאינו מבושל אלמא שיין שאינו מבושל משובח מן המבושל כבר הקשו קושיא זו בירושלמי דגרסינן התם כולה מתניתין רבי יהודה היא דאמר לעולם יהא תורם מן היפ' ולא כרבנן דאמרי מן המתקיים הילכך תורמין זיתי שמן שהן יפים ואין מתקיימין על זיתי כבש שהן מתקיימין ואינן יפין מפני שאין דרכן לעשות שמן מהן כובשין אותן לאכילה וכן יין שאינו מבושל שהוא יפה ואינו מתקיי' תורמין אותו על המבושל שאינו יפה ומתקיים וקשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה הכא אמר המבושל רע ותמן תני רבי יהודה מתיר לבשל יין של תרומה מפני שהוא משביחו אלמא מבושל יפה ופריק רבי אלעזר לעולם שאינו מבושל יפה הוא דהא שתו ליה כולי עלמא אבל המבושל לא שתו ליה כולי עלמא.

5והתם דמתיר רבי יהודה לבשלו בכהן עסקינן ומשביחו פירוש בודאי ישראל שיש לו מבושל ושאינו מבושל יתרום משאינו מבושל שהוא טוב וראוי לשתייה לכל העולם שהמבושל מעוטים הם בעולם השותים אותו והילכך לא יתרום אלא דבר הראוי לשתייה.

6אבל אחר שנתן התרומה לכהן אם רוצה הכהן לבשלו ולשתותו מותר שכיון שהוא אוהב לשתות את המבושל אדרבה יותר ויותר משביחו כשמבשלו שמה שאמרנו שהמבושל אינו יפה זהו לסתם בני אדם שאינם שותי' אותו אבל מי שאוהב לשתותו יותר ויותר הוא משתבח בבישולו.

7הנה מכאן למדנו עוד שהיין המבושל יותר הוא משובח ממי שאינו מבושל והילכך מברכין עליו בורא פרי הגפן.

8ודברי הגאון נראה לי שהן דחויין ומפני שראה בפרק אין מעמידין דגרסינן התם דיין מבושל אין בו משום גלוי ואין בו משום יין נסך דימה ואמר שגם אין מברכין עליו בורא פרי הגפן ולא היא דהאי דאין בו משום יין נסך לאו משום דלא איקרי יין אלא משום דאין דרכן של עכו"ם לנסכו ולא דמי לחומץ דחומץ ודאי בטל מתורת יין ואין תורמין חומץ על היין ואם תרם אין תרומתו תרומה כדתנן בפרק שלישי דתרומות התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה אבל יין מבושל אפילו למאן דאמר אין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל זהו לכתחילה משום דבעינן מצוה מן המובחר אבל אם תרם תרומתו תרומה דומיא דזיתי שמן וזיתי כבש וכו' תנן בסיפא דההיא מתניתין תורמין מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה והילכך כיון ששנינו בתרומות שהוא משביחו וגם הנה בירושלמי אומר שיוצאין בארבעה כוסות של פסח אין לפרכס בדבר שלא נברך על המבושל בורא פרי הגפן שאין לעקור דברי תלמוד ירושלמי אלא כשחולק על תלמוד בבלי שלנו ודבר זה לא נמצא בכל התלמוד שלא נברך על המבושל בורא פרי הגפן.