ספר המכריע לא

1גרסינן במגילה בפרק הקורא עומד איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה רב הונא ורב ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה מאן דאמר עולה דהא קא קארי ומאן דאמר אינו עולה כדעולא דאמר עולא מפני מה אמרו המפטיר צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד התורה וכיון דמשום כבוד תורה הוא למניינא לא סליק.

2מיתבי המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקים כנגד שבעה שקראו בתורה ואם איתא עשרים וארבעה הויין כיון דמשום כבוד תורה הוא כנגדו לא צריך.

3ונראה לי דהלכתא כמאן דאמר מפטיר אינו עולה מכמה טעמי חדא דמותיב תלמוד ומתרץ אליבא דמאן דאמר אינו עולה וכתוב במפתחו' התלמוד כללא רבה בתנויי כל אמוראה דמותיבין ליה תיובתא ולבר פלוגתיה לא מותבין הלכתא כותיה דמותיבין ליה.

4ומזה מביאים ראיה הפסקני' בהרבה מקומות ופוסקין כמאן דמותיבינן ומפרקינן אליבא דידיה.

5ותו דגרסי' בירושלמי רבי חלבו ורב מתנה ורב שמואל בר שילת בשם רב שבעה חוץ מן המפטיר בנביא ותו דסוגיא דתלמודין נמי הכי אזלא דגרסי' בפ' בני העיר איתמר חל להיות בואתה תצוה אמר רבי יצחק נפחא קרי שיתא מואתה תצוה עד ועשית וחד קרי מכי תשא עד ועשית חל להיות בכי תשא עצמה אמר רבי יצחק קרי שיתא מן ועשית עד ויקהל וחד קרי מכי תשא עד ועשית. מתקיף לה אביי אי הכי למפרע הוא דקרי אלא אמר אביי קרי שיתא מכי תשא עד ויקהל וחד קרי מכי תשא עד ועשית.

6מוכח מכאן כי כך היה מנהג האמוראים לקרוא ששה בפרשת היום והשביעי בפרשת שקלים ואילו היה להם מנהג להעלות המפטיר למנין שבעה היה לו להזכיר בפירוש ומפטיר קורא מכי תשא עד ועשית.

7אלא ודאי כן היה מנהגם לקרוא שבעה בלא המפטיר והשביעי קורא פרשת שקלים והמפטיר חוזר וקורא מה שקרא השביעי וגם בה"ג כך כתב בהלכות (צורת ציפור) [צרכי ציבור] אין המפטיר עולה למנין חמשה ששה ושבעה מפני שאמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה כדי לעשות כבוד לתורה.

8אבל רבינו יצחק מפאס כתב והלכתא עולה דאמרינן בפרק בני העיר ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרי שיתא מואתה תצוה עד ועשית וחד קרי מכי תשא עד ועשית והיינו מפטירין אלמא מפטיר עולה מן המנין וכך הלכה.

9ונפלאתי מאד על דבריו ואינם אלא דברי חלומות ומנין לו דחד דקאמר על המפטיר קאמר אדרבא מדלא קאמר ומפטיר קורא אלא חד קורא שמע מינה דחד מן השבעה בלא המפטיר קאמר כדכתיבית לעיל.

10ומפני שראה המנהג שנהגו לקרוא בפרשת היום והמפטיר בפרשת שקלים כי אנו צריכין שבעה בלא המפטיר אלמא כי אינו עולה למנין שבעה נסתייע משם שששה קורים בפרשת היום והשביעי דהיינו המפטיר קורא בפרשת שקלים אלמא מפטיר עולה.

11ולא היא דההוא חד דקאמר אינו אלא שביעי בלא המפטיר כי המפטיר אינו עולה כלל ומפני שפרשת כי תשא היא חובה בפרשת היום אין נותנין אותה למפטיר שאינו קורא אלא לכבוד תורה אלא אחד מן השבעה שהם חובת היום קורא אותה והמפטיר חוזר עוד וכופלה לכבוד תורה.

12ובתוספות של הרב ר' אלחנן זצ"ל ראיתי כתוב ואנו קיימא לן דעולה ממנין שבעה וכך פסק בתשובתו רבינו יעקב לרב ר' משולם שהרי בתעניות וביום הכפורים במנחה אנו עושין הג' מפטיר וכיון דלא קרי מפטיר בתורה אלא מפני כבוד תורה למאן דאמר אינו עולה למנין שבעה אית לן למימר דלמנין שלשה נמי לא סליק כדאמרינן הכא אליביה למנין שבעה.

13ואמר רבינו תם דהילכך נהגו לעשות המפטיר ממנין שלשה ומה שאין אנו עושין אותו בשבת ממנין חמשה וששה ושבעה ביום טוב וביום הכפורים משום דהתם מוסיפין עליהם כדתנן במתניתין והשתא הוי אליבא דכולהו דלמאן דאמר עולה הוי המפטיר שמיני ואין בכך כלום דמוסיפים עליהם. ואף אם קטן הוא הרי הוא כגדול שהרי עולה הוא ממנין שבעה.

14ולמאן דאמר מפטיר אינו עולה הרי קראי שבעה לפניו וביום טוב קרי כולהו בעניינא דיומא והמפטיר הששי קורא והקרבתם לבדו וכן בשבת דשקלים השמיני קורא פרשת שקלים לבדו וכן כל שאר הפרשיות ובתעניות שלנו שקורין שלשה אין מוסיפין עליהם והילכך הוצרכנו לעשות המפטיר מן המנין כיון דקיימא לן כותיה שאם היו קורין ארבעה הרי היו מוסיפין עליהם.

15ואע"ג דלקמן בפרק בתרא קאמרינן בכמה דוכתי קרו שיתא בואתה תצוה וחד קרי בכי תשא תקנו עכשיו לקרוא השבעה בפרשת היום והשמיני המפטיר בפרשה הנוספת וכן בראש חדש קרי שמיני בראש חדש והשבעה בפרש' היום דהואיל ותקנו לעשות המפטיר שמיני ואינו מחשבין השבעה תקנו שכל השבעה שכנגד שבעה רואי פני המלך יקראו בענין אחד.

16וכך פסק רב עמרם בסדר שלו ובהלכות גדולות דרב יהודאי גאון שלעולם קורין שבעה בפרשת היום.

17וגם אם היה קורא השביעי פרשה הנוספת היה צריך השמיני לחזור ולקרוא ממנה שלשה פסוקים ולא היה נכון לקרוא הפרשה הנוספת פעמים.

18ופרשת זכור שאין בה אלא שלשה פסוקים היה צריך לקרוא שתי פעמים. כן נראה.

19ותימה מכל מקום כיון שתיקנו השמיני מפטיר בשבתו' אפילו כמאן דאמר מפטיר עולה למנין שבעה למה תקנו שיאמר המפטיר כל פרשה הנוספת הלא אינו קורא אלא משום כבוד תורה ע"כ.

20הנה מוכיח מדברי רבינו יעקב שכל שבתות השנה קורין שבעה בני אדם ומשלימין הפרשה והמפטיר שהוא שמיני חוזר וקורא במה שקרא השביעי וכך נוהגים עכשיו בכל העולם ואומרי' קדיש בסוף קריאת השביעי ואחרי כן קורא המפטיר וכל זה אינו אלא אליבא דמאן דאמר מפטיר אינו עולה שחלוקתם כשאר שבתות השנה היא ונמצא שאנו עוקרין דברי האומר מפטיר עולה למנין שבעה.

21ומה שאמר רבינו יעקב דהוי אליבא דכולי עלמ' דאף למאן דאמר עולה הוי המפטיר שמיני ואין בכך כלום שהרי שנינו מוסיפין עליהם.

22כל זה אינו נראה לי דכשמוסיפין עליהן קורא השמיני מן הפרש' כמו שקרא השביעי שלא סיים השביעי הפרשה אלא שייר שקרא השמיני גם לא הפסיקו בקדיש ביניהם אבל זה שקורא השביעי כל הפרשה וגם הפסיקו בקדיש והשמיני אינו קורא אלא במה שקרא השביעי אין זה תוספת אלא הוא קורא לכבוד תורה בעלמא כמאן דאמר אינו קורא.

23ומה שנסתייע רבינו תם מתשעה באב ויום הכפורים במנחה שנהגו העולם לעשות השלישי מפטיר ונמצא מפטיר עולה מן המנין.

24נראה לי שאין זה סיוע שלא חייבו חכמים להפטיר אלא בשבתות ובימים טובים שיש שם אסיפת עם כדתנן במתניתין גבי יום טוב ויום הכפורים ושבת אבל בב' ובה' ובשבת במנחה ובראשי חדשי' ובחולו של מועד קתני ואין מפטירין בנביא אלמא לא חייבו להפטיר אלא היכא דקרו חמשה ששה ושבעה דאיכא רוב עם ויום הכפורים במנחה ותשעה באב דליכא אלא שלשה לא חייבו חכמים להפטיר אבל מיהו אע"פ שאינו חובה להפטיר אם רוצין הצבור להפטיר אין בכך כלום דהאי דתנן אין מפטירין לא שאין רשאי להפטיר אלא שאינן חייבים אבל אם רצו להפטיר מפטירין.

25והאי דאמרינן בפרק בני העיר שביום הכפורים במנחה מפטירין ביונה ובתשעה באב מפטירין באסוף אסיפם. ומאי דאמרינן נמי בפרק הקורא בתורה שאם חל תשעה באב להיות בשני ובה' קורין שלשה ומפטיר אחר וכו'. ומאי דאמרינן נמי בפרק במה מדליקין אמר רב אחדבוי בר מתנה אמר רב יום טוב שחל להיות בשבת המפטי' בנביא במנחה אינו צריך להזכיר של יום טוב שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב כל אלה אינן חובה כדתנן במתניתין אלא שאם רצו להפטיר מפטיר ולא פליגי כל הני אמתניתין.

26וכך מצאתי כתוב בתשובות רב נטרונאי גאון זצוק"ל.

27וששאלתם מה הן מפטירין בנביא בשבת במנחה בדורות הראשוני' כשהיו קורין בתורה בשבת היו מפטירין בספר ישעיה הנביא. וכולן בנחמות שבו ולא היו מוסיפין על עשרה פסוקים ובשני פרסיים גזרו שלא להפטיר וכיון שנסתלקו נסתלקו.

28וכיון שכל אלו ההפטרות אינם חובה כמו שהן אותן של יום טוב ויום הכפורים ושבת לא תקנו חכמים שהמפטיר בהן יהא קורא בתורה תחלה לכבוד תורה שהרי אינם חובה וקריאת התורה היא חובה אבל הפטרת יום טוב ויום הכפורים ושבת שהיא חובה כמו קריאת התורה אם לא היה המפטיר קורא בתורה תחלה היו משוין ההדיוטות הנביאים לתורה לכך התקינו שיקרא בתורה. וכיון שאינו קורא אלא לכבוד תורה אינו עולה מן המנין.

29אבל אלו ההפטרות שאינן חובה אינו צריך המפטיר לקרוא בתורה תחלה אם נהגו לעשות השלישי מפטיר אין בכך כלום שאין לומר כאן מפטיר עולה למנין שלשה היה חיוב מפטיר זה לקרוא בתורה ומן הדין אם היה רוצה אחר להפטיר היה יכול בלא שום קריאת התורה אלא שנהגו שהשלישי שקרא בתורה משום חובה הוא יהא מפטיר ואינו חולק בזה האומר שאין מפטיר עולה ממנין שבעה מפני שלא היה חייב מפטיר זה לקרוא בתורה תחילה שתמצא קריאתו לכבוד תורה כדפרישית.

30וראיתי שרבינו תם הקשה הא דרב אחדבוי בר מתנה אמתניתין דמגילה דתנן אין מפטירין בשבת במנחה [ותי'] הא דאין מפטירין בנביא קאי אנביאי' ודרב אחדבוי קאי אכתובים כדאמרי' בכל כתבי הקדש בנהרדעא פסקי סידרא בכתיבי במנחה בשבתא ולא ביום טוב ופסקי היינו מפטירין ומקומות מקומות יש בכתובים כדאמרינן התם אבל בנביאים מתקנת עזרא הוא בכל מקום ולא תקנוהו אלא בשעת ביטול מלאכה ובשעת כינופייא בין יוצר למוסף.

31ואינו נראה לי דהאי פסקי סידרא לא משמע התם אלא שהיו דורשים בכתובים או קורין בהן במנחה בשבת כשלא היה להם זמן בית המדרש שאחר שאכלו לא היו דורשים לרבים משום שכרות והכי אזלא התם סוגיא דשמעתא.

32והכי מוכח נמי בירושלמי דגרסינן התם (דלמה) [דלמא] ר' ור' חייא רבא ור' ישמעאל בר' יוסי היו יושבים ופושטים במגילת קינות ובערב תשעה באב שחל להיות בשבת נשיירו בה אלפא בית אחת אמרו למחר אנו באים וגומרין אותה עם בשן נפטר לביתו נכשל באצבעו וקרא על גרמיה רבים מכאובים לרשע. אמר ליה רב חייא רובה בדוכתין מנותיך כן רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם.

33אמר ר' ישמעאל בר' יוסי אילו לא היינו עסוקין בענין כן היה לנו לומר על אחת כמה וכמה שאנו עסוקין באותו ענין עלה בביתו ונתן ספוג יבש עליה וקשר עלי' גמי מבחוץ.

34אמר רבי ישמעאל בר' יוסי ממנו למדנו שלשה דברים ספוג אינו מרפא אלא משמר גמי שהוא מן המוכן ואין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה.

35ובתלמודין נמי בפרק יום הכפורים בהלכה דאומר אחטא ואשוב גרסינן רב הוה פסיק סדרא קמי' דר' עייליה אתא רבי חייא הדר לרישא אתא בר קפרא הדר לרישא אתא רבי ישמעאל בר' יוסי הדר לרישא אתא רבי חנינא אמר כוליה האי נהדר וניזל איקפד רבי חנינא וכו'. אלמא פסיק סידרא לא משמע אלא לכוין דרשה ולא הפטורה.

36ובפרק אדם שואל מחבירו גרסינן ותפר האביונ' זו חמדה רב כהנא הוה פסיק סדר קמיה דרב כי מטא להאי פסוקא איתפח רב אמר שמע מינה אזל ליה חמריה דרב אלמא כל פסיק סידרא ענין דרשה הוא.

37ומה שכתב רבינו תם וביום טוב קרו כולהו בעניינ' דיומא והמפטיר הששי קורא והקרבתם לבדו. וכן בשבת של שקלים השמיני המפטיר קורא פרשת שקלים לבדו וכן כל שאר הפרשיות. וכן ראש חדש שחל להיות בשבת קרו שבעה בפרשת היום והשמיני המפטיר קורא בפרשת ראש חדש.

38כך מצאתי גם למורה בפרדס שחיבר וכך כתוב גם בסדר קריאת כל המועדות בהלכות גדולות וכך ראיתי שנוהגין בהרבה מקומות.

39עוד זו רעה חולה ראיתי תחת השמש שנהגו לקרוא שבעה בפרשת היום ומפסיקין בקדיש ואחרי כן קורא השמיני המפטיר פרשת שקלים וכן שאר כל פרשיות וכן פרשת ראש חדש ונראין הדברים שגם רבינו תם כך סובר כיון שהשוה ד' פרשיות ופרשת ראש חדש לקריאת והקרבתם שקורא הששי המפטיר בכל המועדות וכמו שמפסיקים בין קריאת פרשת יום טוב ובין קריאת והקרבתם שקורא הששי המפטיר כך מפסיקין בקדיש בין קריאת פרשת היום ובין קריאת ארבעה פרשיות ופרשת ראש חדש שקורא השמיני המפטיר וכל מה שנשא ונתן רבינו תם לא עשה אלא לקיים המנהג שמצא שנהגו העולם שלא יעקור את ההלכה.

40אבל נראה בעיני שהמנהג הזה הוא שלא כהלכה ושלא כדת כי קריאת ארבעה פרשיות ופרשת ראש חדש הן חובה ומפסיקים סדר ההפטורות בעבורם שמניחין ההפטורות של סדר פרשת היום ומפטירין בהן.

41וכיון שהם חובה האיך נתן אותם למפטיר שאינו קורא אלא לכבוד תורה והיאך מפסיקים בקדיש ביניהם שמוכיח כי סיימנו קריאת החובה בתשלום פרשת היום והרי עדיין חובה עלינו לקרוא אלו הפרשיות.

42ורבינו תם שאמר כי המנהג הזה שנהגו הוא כדי (לבא) [לצאת] אליבא דכולהו אדרבא המנהג הזה עוקר דברי שניהם דמאן דאמר מפטיר אינו עולה היה סובר שהשביעי יקרא מפרשה הנוספת ולא המפטיר כדאמרינן בגמרא שיתא קרו בואתה תצוה וחד קרי בכי תשא ואנו נותנין פרשה הנוספת למפטיר ומאן דאמר עולה סבר שהמפטיר הוא השביעי ועולה למנין שבעה ואנו עושין אותו שמיני ומפסיקין בקדיש ביניהם לומר שאינו עולה ועד כאן לא אמר עולה אלא שלא להפסיק בקדיש ביניהם שיצטרף עם השאר שקראו לפניו אבל כיון שהפסיקו בקדיש ביניהם האיך יכול להצטרף עמהם ואם כן נמצא שאותו שקרא פרשה הנוספת אינו ממנין החובה ועשינו אותה הפרשה טפילה ולא חובה.

43וכן כתב גם רבינו יצחק מפאס זצוק"ל שפסק הלכה כי המפטיר עולה למנין שבעה אלא מיהו אשכחן לרב נטרונאי דאמר משמייהו דרבנן סבוראי היכא דקרו שיתא והפסיקו בקדי' והדר אפטרו אינו עולה והיכא דלא אפסיקו בקדיש מקמי הפטרה עולה למנין שבעה נתברר עכשיו שהמנהג הזה לא יבא לא כמר ולא כמר ונוטה לבי לומר שהמנהג הזה לא נתנהג בעולם אלא מפני שראו שבכל יום טוב קורין חמשה שהם חובה בפרשת יום טוב שהיא חובת היום ומפסיקים בקדיש ואחרי כן קורא המפטיר שהוא ששי בפרשת המוספין וכן ביום הכפורים שהם ששה בני אדם בפרשת אחרי מות ומפסיקין בקדיש ואחרי כן קורא המפטיר שהוא שביעי בפרשת המוספין.

44כך הנהיגו גם בארבעה פרשיות ובפרשת ראש חדש לקרו' שבעה שהם חובה בפרשת היום ולהפסי' בקדיש ופרשה הנוספת נותנים אותה למפטיר שהוא שמיני, ואין הנדון דומה לראייה ורחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב שקריאת המוספים אינה חובה שהרי אינה נזכרת לא במשנה ולא בתוספתא ולא בתלמוד שקריאת כל המועדות היא מבוארת במשנה ובברייתא ובגמרא וכמה בני אדם קורין ביום טוב מפורש שביום טוב קורין חמשה ובמשנה שנייה מפורש כמה שאין קורין וקריאת המוספין אינה נזכרת שם כלל בשום מקום לא בבבלי ולא בירושלמי.

45ונראה לי שאינו אלא תקון הגאונים ראשי הישיבו' זכרונם לברכה שתקנו שיקרא במוספין כדי לגרוסה שליח צבור ויאמר אותם בתוך התפלה ומפני שאינן חובה לא נתנו אותם לא' מחמשה שהן באים חובה ליום אלא תקנו שיקרא אותם המפטיר שאינו חובה לקרוא אלא לכבוד התורה וכיון שאין קריאתו חובה לא חששו אם לא יקרא כמה שקרא החמישי כמו שאנו עושין בכל שבתות השנה אלא תקנו שיקרא במוספין וזה המנהג הוא יפה ומתקבל.

46אבל הד' פרשיות ופרשת ראש חדש שהן חובה ליום וקובעין הפטרה אחר בעבורם אינו דין שיקרא אותם אלא אחד מן השבעה שהן באין חוב' ליום וגם שלא להפסיק בקדיש ביניה' שכמו שפרשת היום היא חובה כך גם זו הנוספת היא חובה ועודפת עליה שמפסיקין הפטרת פרשת היום ומפטירין בפרשה הנוספת הלכך הטוב והישר הוא לקרוא ששה בפרשת היום והשביעי בפר' הנוספת כמו שמפורש בגמרא ואחרי כן אומר קדיש ואחרי כן חוזר וקורא המפטיר לכבוד התורה בפרשה הנוספת שקרא השביעי כמשפטו בכל שבתות השנה.

47וסדר קריאת הפרשיות שכתוב בהלכות גדולות נראה לי שאינן דברי בעל הלכות גדולות ששתי נוסחאות ראיתי מהן בנוסח אחד ראיתי כתוב ובנוסח אחר לא ראיתיו כתוב ועוד שדבריו סותרים דברי בעל הלכות גדולות שבהלכות גדולות בהלכות צרכי צבור כתוב בשני הנוסחאות ביום טוב חמשה וביום הכפורים ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא ואין המפטיר עולה למנין חמשה ששה ושבעה מפני שאמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה כדי לעשות סייג לתורה.

48ובסדר קריאת הפרשיות כתוב בשבת קרו שבעה גברי וכיון דקרו להו שבעה גברי כמה דלא קדישו להו הם שביעי עולה למנין שבעה אבל היכא דקדישו קרו שבעה גברי והדר קרי מפטיר דכיון דאפסיקו להו אמור רבנן המפטיר צריך שיקרא בתורה תחילה מפני כבוד התורה.

49הנה מוכח שאין הן דברי בעל הלכות גדולות אלא מחבר אחד כתבם שם והעושה כסדר שכתבנו יצא ידי כל החלוקות שאף האומרים מפטיר עולה לא אמר שחובה לעשות כן אלא אם רצו להשלים השבעה עמו בלא הפסקת הקדיש ביניהם יכולין ואם אינן רוצין להעלותו אלא יקראו שבעה בלא לו ויפסיקו בקדיש ביניהם עושין ולא בא אלא להקל והמחמיר בדבר יוצא ידי כולן והעושה כסדר זה מביא שלום לעולם ושלום על חכמי ישראל.

50(תולעת יעקב תשובה זו הזכירה בשו"ת מהרי"ל סימן קפ"ב יע"ש).

51עוד אני הכותב צריך לעיין על ענין המנהג הרע שנוהגין במקומינו לקרוא בחולו של פסח שלשה בני אדם בפרשיות האמורות בפסח משך תורא קדש בכספא וא' קורא בפ' פנחס והקרבתם וכך כתוב בכל הסידורים חדשים וישנים.