ספר המכריע מב

1גרסינן בפרקא קמא דכתובות כסף ישקו' כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה.

2מפרשים הגאונים מדהוה ליה למיכתב מוהר בתולות וכתב כמוהר הבתולות כ"ה יתירי (דמו) [רמז] לכ"ה זוזי דאינון כתוב' בתולה דמאתים זוז דתנן הן זוזי מדינה שהן ח' בזוזי צורי ויגיעו כ"ה זוזי.

3והמורה פי' שיהא זה כמוהר הבתולות הקיש הכתוב קנס דמפתה לקנס דאונס מה להלן חמשים אף כאן חמשים ומה כסף דאמור כאן שקלים דכתיב ישקול אף כסף האמור להלן שקלי' דלא תימא מעות מכאן סמכו לכתובת אשה מן התורה מדקרי לה מוהר.

4ופתרון המורה נראה לי נכון דמאן דסבר דכתובה אשה מן התורה סבר דמאתים זוז של בתולה הן כסף צורי שיגיעו נ' שקלי' דומיא דאונס ומפתה וכדאמרי' כל כסף האמור בתורה הוא כסף צורי ושל דבריהן כסף מדינה ומאן דסבר דכתובה אשה אינה מן התורה אלא מד"ס הוה סבר דר' זוז של בתולה הן זוזי מדינה דאינון כ"ה זוזי צורי וכך מפרש בירו' בתולה כתובתה ר' ואלמנה מנה הונא בשם שמאל בשקל הקדש ר' בא בר ביזנא אמר מטב' יוצא מתנית' מסייע' לר' בא בר ביזנא ה' סלעי' של בן במנה צורי לשל עבד נ' של אונס ומפת' ק' של מוציא ש"ר כולן בשקל הקד' במנה צורי ולא תנא כתו' אשה עמהן.

5א"ר אבין כלום למדו כתובת אשה אלא מאונס וממפתה מכיון דתנא אונס ומפתה כתובת אשה עמהן אלמא מאן דסבירא ליה דכתובת אשה מן התורה מאונס וממפתה גמר לה כדפריש המורה מדקרי ליה מוהר וסבירא ליה נמי דמאתים זוז הם זוזי צורי ולא זוזי מדינה דאינון כ"ה זוזי צורי כדפרישו הגאונים ומכאן מוכח שפתרון הגאונים דחוי הוא לגמרי.

6ומה שאנו כותבין בכתובתינו עכשיו מאתים זוז שהן שמנה זהובים ושליש כתובת תורת משה אליבא דמאן דאמר כתובת אשה מן התורה אתיא.

7ומה שאנו משערים מאתים זוז שמנה זהובים ושליש ואינן אלא שמונה דתנן בפרק שור שנגח ושנים הראשונים דינרי זהב שיגיעו כ"ה זוזי כסף בדינר זהב וכך מפורש בהרבה מקומות.

8יש שסמכו קדמונינו על מאי דתנן במעילה נתן לו דינר זהב ואמר לו הבא לי טלית והלך והביא לו בשלש חלוק ובשלש טלית.

9פירוש בשלש סלעים נמצא עכשיו שהם שש סלעים בדינר זהב המגיעים כ"ד זוזים מכאן לומד שכ"ד זוזים הם בדינר זהב.

10וזה הסמך אינו נראה לי שלא חשש התנא לחלק הזוז הנותר לשנים לשלש וחצי זוז חלוק ובשלש וחצי זוז טלית ולעולם דינר זהב היא ששה סלעים ורביע שהם כ"ה זוזים.

11וכך פוסקים רבינו חננאל ורבינו יצחק ורבינו ברוך [זכרונם] לברכה וכל הגאונים דכתובת אשה מדרבנן היא וכך מצאתי תשובה כתובה לגאוני בבל.

12וששאלתם הא דאמור רבנן הואיל ותקנת חכמים הוא לא תגבה אלא מן הזיבורית אלמא קיימא להו דתקנת חכמים הוא ופליג רשב"ג ואמר כתובת אשה מן התורה.

13אית גבן תשובות מתחלפות לגאונים קצתם פסקי כרשב"ג וכן כתוב בכתובות הנמצאות במערב מימות הראשונים כסף מאתן דאינון כ"ה זוזי דחזו ליכי מן אורייתא וסמוך על הדא דכתיב כמוהר הבתולות עשרים וחמשה, ומינהון מאן דפסק כחכמים וסופיהון מר בר רב חנניה גאון אבי ארינא ואמר כתובת אשה תקנת חכמים היא ומינה מאן דכתב מן אורייתא אלא דחזו ליכי בלבד ואית דאמרי כרשב"ג.

14אית מששא במילי דמאן דסמיך על כמוהר הבתולות אי לא מילתא פסיקתא היא לכל חכמי בבל דכתובה מדרבנן היא ולא מספקא לשום איניש דאית ליה מששא ולית מנהון אדם מעולם דסמכא מאן דאמר כתובת אשה דאורייתא וגמרינן בהדיא בהא ברייתא דתניא המוציא שטר חוב על חבירו כתב בו מבבל מגבהו ממעות בבל ובסיפא תני מה שאין כן בכתובה ואמרינן עלה אהייא אמר רב משרשיא ארישא ולאפוקי מדרשב"ג דאמר כתובה מדאורייתא והאי כ' מן כמוהר וה' מן הבתולות דנקטין מן גמטריא וחשבון כ"ה לית ביה מששא ועיקר האי טעות מן בני ארץ ישראל הוא דבתלמידייהו דרבנן אדרשב"ג ודרשב"ג לרבנן.

15ודאמרינן אנן דמטבע קפוטקייא יפה ממטבע ארץ ישראל אינוי אמרין הדא אמרה שמטבע ארץ ישראל יפה מכל הארצות והא מסייעא למאן דאמר כתובת אשה מדאורייתא ודלא כרשב"ג דתני כתובת אשה מדברי תורה רשב"ג אומר מדברי סופרי' והדא אפיכנא בגמרא דילן דבתולה ואינון לא אפכוה ואנחנו לא איכפת לן בהכין ולא חשיבנא ליה דסמכא ושמיע להון לרבותן דההוא אשתכח כמה שיטין ואהדורי אהדורוהי בנוסחאי וכיוצא בהן ותלמודא דידן נקיט להו רבנן לטעמיה כדבר תורה ומאי דמשתכח מן חלופי האי הוא דסמכא וההיא לאו דסמכא הא מלתא מחלוקת אנשי מזרח ובני ארץ ישראל ועדיין מגונה מאד אצלנו מאן דכתב בכתובה דחזי ליכי מן אורייתא ומהדרין ליה רבנן וקמאי דילפין מן בני ארץ ישראל נקטיה להא מילתא ואתון השתא כל מעשיכם במנהגות שלנו ובתלמוד שלנו הכין מיבעי לכון למעבד ולסלוקי מן כתובתכין דוכרין אורייתא אלא כתיבו דחזו ליכי סתם.

16ובפרק החובל מוכיח דמאתים זוז דבתולה הם זוזי מדינה שהם כ"ה זוזי צורי דאמרינן התם אמרי כגון דלא נפישא מכתובה דאורייתא והוי דכולי ארבעה זוזי דמשום ארבעה זוזי לא מפסיד כ"ה אלמא כתובת הבתולה כ"ה זוזי צורי אינון.

17והמורה פירש שם כ"ה סלעים והוא מנה ק' זוז כתובת אלמנה ופחותה שבכתובות נקט. ואינו נראה לי דהא זוזי קא נקיט ואמאי שבק זוזי ונקיט סלעים אלא ודאי האי כ"ה זוזי אינון והם זוזי צורי שהם מאתים זוזי מדינה שיעור הכתובה של בתולה שהוא מדבריהם וכל כסף דדבריהם הוא כסף מדינה. עיין מה שכתבתי בשילהי מסכת כתובות.