ספר המכריע נח

1גרסינן בפרקא קמא דקדושין איתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה רב פפא ורב משרשי' אמרי אינה מקודשת רבא ורבינא אמרי מקודשת.

2כתב רבינו יצחק זצוק"ל והלכתא כרב פפא ורב משרשיא משום דמותבינן עלייהו דרבא ורבינא מהכא אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם ואע"ג דקא מוקמו לה בשטרי פסיקתא ההוא שנוייא הוא ולא סמכינן עליה דהא רב אשי דהוא בתראה הכי אוקמה בפרק הנושא את האשה בשטרי אירוסין ממש כרב פפא ורב משרשייא למימר' דהלכתא כותיהו.

3ואינו נראה לי זה הפסק דכיון דלא איפסיקא הלכתא כמאן יש לנו להחמיר ולומר מקודשת היא וצריכה גט. ומה דאיסתייע מרב אשי דאוקמה בשטרי אירוסין ממש כרב ורב שרביא.

4אדרבא רב אשי בשטרי פסיקתא מוקי לה התם כרבא ורבינא דהכי אמרי' התם גופא אמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו הן הן דברים הנקנים באמירה. אמר ליה רבינא לרב אשי דברים הללו ניתנו ליכתב או לא ניתנו ליכתב. אמר ליה לא ניתנו ליכתב פירוש דמצי אמר מלוה על פה קבילי עילואי מלוה בשטר לא קבילי עילואי וכו'.

5עוד תא שמע אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהן מאי לאו שטרי פסיקת' וכדרב גידל פירוש ואתיא סייעתא לרב אשי דאמר לא ניתנו ליכתב עד שיודיעם ודאי לאו שטרי אירוסין ממש וכדרב פפא ורב משרשיא וכו' ולעולם לא תסייע מהכא לרב אשי.

6הנה בפירוש שרב אשי רוצה להעמידה בשטרי פסיקתא כרבא ורבינא ובהלכות גדולות פוסק הלכה כרבא ורבינא.