ספר המכריע פו

1גרסינן בפרק הקומץ בתרא תנו רבנן כיצד סודרן קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל והא תניא איפכא אמר אביי לא קשיא כאן מימין של קורא כאן מימין המניח והקורא קורא כסדרן.

2אמר רב חננאל אמר רב אם החליף פרשיותי' פסולה אמר אביי לא אמרן אלא גוויותא לברייתא וברייתא לגווייתא אבל גוויותא לגווייתא וברייתא לברייתא לית לן בה.

3אמר ליה רבא מאי שנא גווייתא לברייתא וברייתא לגווייתא דלא דהנך דבעיא למיחזי אוירא לא חזיאן והנך דלא בעיין למיחזי אוירא קא חזיאן. גווייתא לגווייתא וברייתא לברייתא נמי הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזייא דשמאל ודשמאל חזייא אוירא דימין אלא לא שנא.

4ופירש המורה כשהקורא עומד כנגד המניח הויא ימינו של זה לשמאלו של זה והקורא קורא כסדרן כסדר שהן כתובין בתורה המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר.

5וגווייתא לברייתא פירוש שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשת פנימית זו חיצונ' אי נמי הקדי' והי' אם שמוע לשמע דנעשת פנימית חיצונה וחיצונה פנימית אבל גווייתא לגווייתא כגון והיה אם שמוע משמאל קדש מימין של מניח. וכך פירש גם רבינו גרשום זצוק"ל.

6אבל רבינו אליעזר זצוק"ל כתב בספר יראים שחיבר נותן קדש משמאל המניח בבית החיצון ואח"כ נותן בבית השני והי' כי יביאך וחוזר לצד אחר ונותן שמע בבית החיצון לימינו של מניח ובבית שני והיה אם שמוע.

7וכן שמעתי מפי רבינו יעקב ז"ל שקבלה היתה ביד רב האי גאון הווייות באמצע פירוש והיה כי יביאך והיה אם שמוע באמצע שמע חיצון לצד ימין קדש חיצון לצד שמאל.

8ולא כדברי רבותי שמפרשים קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע נמצאו והיה כי יביאך ושמע באמצע והלשון מוכיח כדברי רב האי גאון דאי כפירוש רבותי הכי איבעי ליה למיתני כיצד הדרך קדש והי' כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין וכמו שכתב רבי' אליעזר משום רבינו האי כך ראיתי כתוב משום רב שרירא גאון זצוק"ל דליהוו ההוויות באמצע וכך מצאתי כתוב בשימוש תפילין אחד.

9ובשימוש תפילין אחר מצאתי כתוב יביא עוד קלף מן צבי וחותך ארבע חתיכות כחשבון הבתים וכותב על כל חתיכה וחתיכה פרשה א' בחתיכה אחת יכתוב קדש ובחתיכה שניה יכתוב והיה כי יביאך ובחתיכה שלישית שמע ישראל ובחתיכה רביעית והיה אם שמוע.

10וזהו סידורן בבתים קדש לי לצד ימין בבית ראשון ובבית שני הסמוך ליה והיה כי יביאך ובבית שלישי סמוך לו שמע ישראל ובבית רביעי שהוא לצד שמאל והיה אם שמוע.

11וזה הסדר נראה לי עיקר שהוא כסדר שהן כתובות בתורה ומאן דאמר הוויות באמצע הוא סדר כתיבתן לא יצא בהן ידי חובה כדאמר רב חננאל אמר רב אם החליף פרשיותיה פסולה שאילו היה משמע לשון הברייתא בפירוש שצריך לכתוב הוויות באמצע היה מקשה בעל התלמוד מה ראה התנא להפך סדר כתיבתן בתורה מה טעם יש בזה לכתוב הוויות באמצע כל שכן של' הברייתא אינו מוכיח אלא כסדר הכתובים בתורה דאמר קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל. ומאי דאמר רבי אליעזר דהכי איבעי ליה למיתני כיצד סדרן קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין.

12תשובה דהתנא בא להודיע שלא תכתוב הפרשיות של תפילין כדרך שאתה כותב הפרשיות של מזוזה שהן נכתבו בדף א' ולמטה מזו והם כתבם בשתי דפים פסולה אבל הפרשיות של תפילין אין נכתבות כך אלא כותב ארבע פרשיות בד' דפים זו בצד זו שיבאו קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל ויעמדו בארבעה בתים זו בצד זו לפיכך תפש זה הלשון מימין ומשמאל כדי למונעך שלא תכתבם זו תחת זו כולן בדף אחד בקלף אחד ויניחו בארבעה בתים כדתניא לעיל ואם כתבו על עור אחד והניחם בארבעה בתים בעור אחד יצא אלא זו בצד זו ולא זו תחת זו שדין אחד לתפיל' של יד ולתפילה של ראש אבל רבינו אליעזר כתב בס' יראי' שתפלה של יד כותב כל ארבע פרשיות בשש שורות זו למטה מזו.

13ואינו נראה לי מדתניא לעיל אמר רבי יוסי ומודה רבי יהודה שאם אין לו תפילה של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה ומדמכשר תפילה של ראש לעשות של יד שמע מינה סדר אחד יש לשתיהן שכמו שארבע פרשיות של ראש נכתבות זו בצד זו כך ארבע פרשיו' של יד נכתבו' זו בצד זו ולא תחת זו והכי תני' במכילתא בפרשת והיה כי יביאך והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך בארבעה מקומות פרשת תפילין קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות של יד שהן בדף אחד ארבע פרשיות של ראש שהן ארבע טוטפות אלו הן קדש לי והיה כי יביאך שמע ישראל והיה אם שמוע כותבם כסדר ואם כתבם שלא כסדרן הרי אלו יגנזו.

14הרי לך בפירוש כסדר האמור בתורה שהרי לא הוזכר כאן לא מימין ולא משמאל אלא סדר הכתוב בתורה. וכך כתב גם רבינו יצחק בר מלכי צדק זצוק"ל בפרק י"ח דכלים בית ראשון קדש לי בית ב' והיה כי יביאך בית שלישי שמע בית ד' והיה אם שמוע.

15(תולעת יעקב. זה הפסק הזכירו ריא"ז נכדו והביאו בשלטי הגבורים בהלכות תפילין שכתב וז"ל וכן הסכים מז"ה בספר המכריע ערך פ"ז יע"ש).