ספר המכריע פז

1גרסינן בפרק הקומץ בתרא אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך וכו'.

2על ענין תפילין שכתבת אלי פירש רבי יהודה חסיד מברך שתים אע"פ שלא סח ורצית לדעת מה דעתי נוטה בזה.

3אודיעך כי בעל הלכות גדולות כתב כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד. על תפילה של יד מברך להניח תפילין ועל תפילה של ראש מברך על מצות תפילין אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה של יד לתפילה של ראש חוזר ומברך שתים.

4הנה בעל הלכות גדולות מצריך לברך על של יד בפני עצמה ועל של ראש בפני עצמה אע"ג דלא סח ואם סח בנתי' חוזר ומברך על של ראש לבד שתים.

5ורבינו יצחק כתב אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך סח אין לא סח לא והא אמר רב חייא משמיה דרבי יוחנן על תפילה של יד הוא מברך להניח תפילין ועל של ראש הוא אומר על מצות תפילין. אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת סח מברך שתים וכן הלכתא.

6וחזינא בהלכות גדולות בהא מילתא טעותא והלכתא כדכתבינן דלא מברך שתים אלא היכא דסח אבל לא סח אינו מברך אלא אחת והכי נמי אשכחן בירושל' כשהוא לובשן מברך להניח תפילין ושמעי' מינה דאינו מברך אלא אחת על שתיהן.

7והכי כתב רבינו האי גאון זצוק"ל כדכתבינן גם המורה כך פירש מילתא דאביי ורבא כרבינו יצחק סח מברך שתים כדשלח רב חייא לא סח אין מברך אלא על של יד בלבד.

8וזה הפתרון אינו נראה לי שאם אביי ורבא דאמרי סח מברך שתים אמילתא דרבי יוחנן קיימי ולפרושי מילתא קא אתי דמאי דקא אמר רבי יוחנן דמברך על של יד ועל של ראש היכא דסח בנתים הוא ולא כדקא סלקא דעתיה דאע"פ שלא סח נמי חוזר ומברך על של ראש.

9אי הכי כלומר הכי הוה ליה למימר אביי ורבא דאמרי תרווייהו הכא נמי היכא דסח כלומר לאו כדסברת דרבי יוחנן בלא סח נמי קאמר אלא היכא דסח ולעולם לא תיקשי מינה לרב חסדא ומה להם לומר לא סח מברך אחת סח מברך שתים אלא ודאי הכי משמע מילתייהו דלא אתו לפרושי אלא מילתא דרב חסדא אבל מילתיה דרבי יוחנן לא מיפרשא אלא אע"ג דלא סח כדקא סלקא דעתיה ומשום דניקשי מינה לרב חסדא פרישו מילתא דרב חסדא הכי דהאי דאמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך שתים קאמר שחוזר ומברך על של ראש להניח ועל מצות דכיון דסח הפסיד הברכה שבירך להניח וחייב עוד לחזור ולשנותה אבל אם לא סח מברך על של ראש אחת על מצות תפילין ולא קשיא דרב חסדא ודרבי יוחנן דרב חסדא איירי היכא דסח ואמר שחוזר ומברך עוד הברכה שבירך ונמצא אינו מברך על של ראש אלא א'.

10ותו אם כפתרון המורה היאך ראוי לומר לא סח אין מברך אלא על של יד והרי לא סח אינו משמע אלא אחר שבירך על של יד כבר והיאך יתכן לפרש האי דאמר מברך אחת דאינו מברך אלא על של יד בלבד והרי כבר בירך והכי הוה ליה למימר לא סח אינו מברך עוד אלא על מה שבירך מדקאמר לא סח מברך אחת שמע מינה על של ראש קאמר.

11ומה שכתב בהלכות גדולות הוא הנראה לי עיקר. ורבינו יצחק תפס את דבריו בלי שום ראיה.

12ומה שנסתייע מן הירושלמי אדרבא הירושלמי מוכיח בהלכות גדולות דהכי גרסינן בפרק היה קורא כיצד הוא מברך עליהם רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי כשהוא נותן של יד מהו אומר אקב"ו להניח תפילין וכשהוא נותן של ראש מהו אומר אקב"ו על הנחת תפילין ופשט הירושלמי בשלא סח משמע שלא חילק דבריו ודקית ואשכחית שגם רבינו שלמה בן היתום משום רבינו גרשום זצ"ל פירש בדבריו וכך כתב אביי ורבא דאמרי תרווייהו לא סח מברך אע"פ שהן שתים הרי הן כאחת לפי שמה שהוא מברך על של ראש במצות תפילין היינו במצות הינוח ודמיין כחדא ברכה כשלא סח אבל סח בנתים חוזר ומברך פעם שניה להניח תפילין והא מברך שתים.

13וגם רבינו אליעזר זצוק"ל כתב בספר יראים אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך ומסקי אביי ורבא לא סח מברך אחת על של ראש על מצות תפילין ולהניח תפילין אינו מברך שכבר בירך על של יד סח מברך שתים על של ראש להניח ועל מצות שאינה עולה ברכת להניח שבירך על של יד לתפילין של ראש שכבר סח.

14וכך מצאתי כתוב בתשובות רב עמרם גאון זצוק"ל שמי שאין לו אלא תפילה אחת או של יד או של ראש מברך עליה שתי ברכות להניח תפילין ועל מצות תפילין.

15על הדברים הללו אני סומך וכך נראה לי עיקר שהרי של יד ושל ראש שתי מצות הן והיאך יתכן לפוטרו בברכה אחת אלא ודאי על של יד מברך בפני עצמה ועל של ראש בפני עצמה אע"פ שלא סח בנתים.