ספר האורה, חלק א סח

1[סח] הלכות יום טוב. אין מבקעין עצים [לא] מן הקורה ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב, אבל מן הקורה שנשברה בערב יום טוב מבקעין, וכשהן מבקעין אין מבקעין אלא בשינוי, בקופיץ בזכרות שלו מותר, הואיל ואין דרך חול לבקע בו, אבל קרדום כלל לא:

2אחד שפוד [שנרצם] וסכין שנפגמה ביום טוב מותר לתקנו ביום טוב, וגריפת תנורא אי איפשר לתקנם מעיו"ט, שרי לתקנם ביום טוב. וסכין שעמדה, מותר לחדדה ביום טוב והני מילי דפסקא אגב דוחקא ודוקא אגב ריחייא, או דדייק ולא חתך [או אגב דיקולא] אבל במשחזת של אבן לא, ואין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן חבית או הקדרה מותר:

3אמר רבי חנינא בשאין שם אויר אבל יש אויר מניחה באויר ודיו:

4מוחטין את הפתילה ביום טוב, מאי מוחטין עדויי חשוכא פירוש השריפה שמתעכב בשפת הפתילה כמין גחלת ומעכב את האורה מותר לחתכה ומכל מקום על ידי שינוי שישליכנה בארץ ולא יכבנה בידו ולא ישליכנה בתוך המים כדרך שהוא עושה בחול:

5הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר בשבת, והמסתפק חייב משום מכבה:

6אין מסננין את החרדל במסננת שלו, ואין ממתקין אותו בגחלת של עץ, אבל גחלת של מתכות מותר (וכי שרא אגומרי) [ובישרא אגומרי] שרי ולגבי האש צריך לשנות ההבערה ובתיקון הקדירה כמה דאיפשר לשנויי דלא ליתחזי כדרך בנין:

7האי מדורתא מלמעלה למטה שרי, מלמטה למעלה אסור, וכן קדירה וכן ביעתא וכן פוריא וכן חביתא, פירוש מדורתא מדורת עצים אם מניח אחד על חבירו שנותן עצים בארץ ואחרים עליהם בארץ אסור דמיתחזי כבנין וזהו ממטה למעלה, אבל אוחז אחד מלמעלה ומניח אחר תחתיו עד שמגיע לארץ. אינו כדרך בנין ומותר וזהו מלמעלה למטה, וכן כולם: