שד"ל על שמות טו:ה

1תהומות: מים עמוקים.

2יכסימו: היו"ד במקום ה"א למ"ד הפעל כמו נטיו, ירביון, ומפני תוספת היו"ד נפל הדגש הראוי בסמ"ך, כמו במלת שלמונים (ישעיה א' כ"ב וע"ש פירושי) והיה משפט המלה יכסום. וביו"ד יכסיום, ונוספה בסופה וי"ו על דרך השיר, כמו תביאמו ותטעמו, אלא שהיה משפטה להיות עליה חולם, ואמרו המדקדקים (כן כתב ר' אליה המדקדק בס' ההרכבה) ורשב"ם שבא בשורק לזווג הקריאה לקריאת היו"ד הקודמת שגם היא בהברת השורק; ונ"ל שאין זה כלום, כי לא מצאנו זריות לזווג הקריאה אלא בשתי מלות, כמו הרו והגו (ישעיה נ"ט י"ג), צאינה וראינה (שיר השירים ג' י"א), את מוצאך ואת מובאך (שמואל ב' ג' כ"ה), ומוצאיו ומובאיו (יחזקאל מ"ג י"א), אבל בתנועות מלה אחת לא מצאנו כזה, אלא בהפך מצאנו לה"ק אוהבת ההתחלפות והשנוי בתנועות המלה, כמו יחפוץ יחפץ, ואין אומרים יַחֲפַץ יֶאֱהַב ולא יַאֲהַב: וכן אֵקַל תֵקַל, ולא אָקַל תָקַל, וכן יאכַל ולא יאכל, יֶאְחז ולא יאחז, ולשקר יסתייעו ממלות וירשתם, שְאִלְתִּיו שְאֶלְתֶּם, וכמו שכתב ראב"ע על וירשתם (דברים ד' כ"ב) "בעבור שנח ונעלם היו"ד בשבר הוי"ו נשבר עין הפעל" כי אין זה כלום, כי כן מצאנו וּפִשְתֶּם (מלאכי ג' ד') בלא שיהיה שם חירק אחר, וכן כמו שמצאנו והתגדלתי והתקדשתי (יחזקאל ל"ג כ"ג) בחירק לפני חירק אחר, כן מצאנו והתקדִשְתֶּם (ויקרא י"א ל"ד) בלא חירק אחר וידוע כי הפתח משתנה לפעמים לחירק, כגון צד צִדּו, פת פִתִּךָ, ולא גם פעם אחת כנוי מו בשורק. לפיכך אני אומר כי טעם השורק לצייר לאזן השומע הנפילה במצולות והכסוי תחת המים כי כן נראה מטבע הברת U לעורר בנפשנו ציור החשך והמצולה, וכל היודע יקרת התמונה המליצית הנקראת שם (אונאמאטאָפֶייא) לא ילעג לדבר הזה. ואחר שיונח כי השורק בסוף יכסיומו הוא לתכלית זאת שאמרתי, יצדקו בצד מה דברי המדקדקים, שהוא לזווגו עם הברת יו"ד הקודמת, כי באמת אם לא היה כאן שורק אחר (כגון אם היה כתוב יְכַסֵמוֹ) לא היה כח לשורק אחד העומד לבדו בסוף התבה לעורר ציור הנפילה והחשך, ורק בהיות שורק אחר לפניו, יפה כחו של השורק האחרון לעורר בנפשנו הציור ההוא.

3יכסיומו: עתיד במקום עבר, וכן תרעץ אויב, ורבים כן במליצות הנבואה והשיר, ולא שהעתיד משמש במקום העבר, אלא שהמשורר מצייר מה שהיה כאילו הוא עתה נגד עיניו, והעתיד משמש שמוש ההווה אשר איננו בלה"ק.

4תהומות יכסיומו: המשורר מדמה כאילו עתה נגד עיניו התהומות מכסים אותם.

5במצולות: גם מצולה מים עמוקים, ואע"פ שהשם משרש צול נראה שנגזר משרש צלל, מלשון צללו כעופרת, ופעל צלל בלשון ערבי ענינו אָבַד, נעלם ולא יראה עוד, ולפעמים ג"כ נקבר, ונראה כי כן קראו מצולה למים עמוקים, על שם שכל הנופל בהם אובד ונעלם מן העין, וקצת ראיה לזה במחשכים במצולות (תהלים פ"ה ז'), והנה מצולה כמו בלשון רומי Vorago.