שד"ל על שמות טו:ז

1גאונך: שם גאון נאמר לפעמים על כח הפועל בעָצמה ואין לעמוד לפניו, כמו בגאון גליך (איוב ל"ח י"א), בגאון הירדן (ירמיה י"ב ה'), ובמשקל אחר בגאות הים (תהלים פ"ט ז'), וכן אצל האל ועמד ורעה בעז ה' בגאון שם ה' אלהיו (מיכה ה' ג'), הנה גאון קרוב לעוז (vehementia, impetus) וכן מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ (ישעיה ב' י"ט) (ועיין למעלה אצל כי גאה גאה).

2תהרוס: תפיל בחזקה, כמו וממעמדך יהרסך (ישעיה כ"ב י"ט) הרוס שנימו בפימו (תהלים נ"ח ז') והוא לשון מכוון כנגד קמיך העומדים נגדך תפילם ארצה, ואח"כ אמרו לשון הריסה על הפלת כותל הבתים וחומות הערים, ואח"כ על הפורץ גדר ועובר גבולו (למטה י"ט כ"ד) כאילו הוא מפיל הגדר.

3חרונך: חרון נגזר מן חרה (אחי חרר) שענינו חמימות ושרפה, לפיכך יתכן לומר יאכלמו כקש, כלו' יאכלם מהר כאכול האש את הקש.

4יאכלמו: הויו הנוספת בסוף לתפארת השיר ממקור לשון ארמית חוצבה, כי בארמית במקום מלת אותם אומרים הִמוֹ, כמו ותקרב המו (עזרא ז' י"ו), ומזה אמרו תחלה וּתְקָרְבֵמוֹ, ואח"כ השמיטו הוי"ו ואמרו וּתְקָרְבֵם, ובעלי השיר בחרו להם המלות הנושנות והחזירו הוי"ו למקומה.