שד"ל על ישעיהו א:יז

1למדו, הרגילו עצמכם.

2היטב, לעשות טוב.

3דרשו משפט, השגיחו שיהיה משפט נעשה בין איש לאיש.

4אשרו חמוץ, פירש רש"י החזיקו את הגזול, והוא לשון משנה אשרנוהי, אי איישר חילי. יישר כחך עכ"ל. ואני מוסיף כי שרש אשר מתחלתו אינו אלא הפעיל ארמי משרש שרר, שענינו חוזק וקיימא ואמת ואמונה, כמו שריר וקים, ומלת יישר כחך היא בנין הקל משרש שרר, ומפני שהחסרים והנחים קרובים זה לזה ומתחלפים פעמים רבות זה בזה, מצינו בתלמוד שרש אשר משמש במקום שרר, כגון משלשלן מאשרן (כתובות י' סע"ב) שפירושו מחזיקות כח, וכן אשר, לא תאשר (גטין ל' עב) האמן, אל תאמן, ומזה אי איישר חיל (שם ל"ו ב') פירש רש"י אם אחזיק כח, והוא עתיד למדבר בעדו, והי"וד עומדת במקום האל"ף פ"א הפעל. ומלת אשרנוהי יתכן היותה הפעיל מן שרר, ויתכן היותה בנין הדגוש מן אשר וכיוצא בזה אשור הבו לה (גטין ל"ד) והיא צווי לרבים, ומשפטה אַשַּׁרו (על דרך שאומרים בזמן עבר אמור רבנן, במקום אֲמַרוּ, ופירושה חזקו עצמכם, כלומר התחזקו. ומזה בלשון הקדש כי אשרוני בנות (בראשית ל. י"ג), אמרו לי חזקי ואמצי, כדרך שאומרים לכל מי ששמחים בטובתו. וכל לשון מְאֻשָּׁר וְאַשְׁרֵי אין עקר הוראתם שפלוני מצליח והשעה משחקת לו, אבל ענינם שהרואים אותו אומרים לו חזק ואמץ, וזה סימן שמעשיו מצליחין. וכאן אשרו חמוץ ענינו כתחלת הוראת המלה, חַזְּקוּ. ומלת חמוץ שם התאר, מן מעול וחומץ (תהלים ע"א ד), והוא מענין חֹמֶץ, גם חמס נגזר מכאן, וענינם קלקול והשחתה, ונקרא חָמוֹץ מי שנעשה לו חמס, והוא עשוק וגזול ומקולקל בעניניו, והוא צריך חזוק, על כן אמר שיחזקוהו. והנה הנביא הולך בהדרגה מן הכלל אל הפרט, ואחר שאמר חדלו הרע אמר דרך כלל למדו היטב, שהוא הכלל הכולל הכל, ואח"כ פירש אחד מפרטי הטוב שהוא ג"כ כלל גדול, ואמר דרשו משפט, ואח"כ התחיל בפרטים, והזכירם תחלה דרך כלל במלות אשרו חמוץ, שיחזקו כל מי שעניניו מקולקלים מפני החמס שנעשה לו, ואח"כ פרט היתום והאלמנה, שעשיית החמס להם מצויה יותר, מפני חולשתם. ואחרים פירשו אשרו כמו ביו"ד, יַשְּׁרוּ, ואיננו מתישב יפה על מלת חמוץ. ואחרים פירשו הַדריכו, מן עמי מאשריך מתעים (למטה ג' י"ב), ופירשו חמוץ על הגוזל (על דרך עשוֹק, ירמיה כ"ב ג', שענינו עוֹשֵׁק, והוא משקל ארמי, כמו קָטוֹלָא, כָּרוֹזָא וממנו בָּגוֹדָה, כלם ענינם רגילות באחד מן המעשים), ותהיה הכוונה הדריכו בדרך ישרה את הגזלן; וזה לא יתכן, כי לפניו ואחריו אינו מדבר אלא בעשיית המשפט (דרשו משפט - שפטו יתום), ועקר חובתם של דיינים אינה אלא שיצילו הנרדף ויענישו החמסן, לא שידריכו החמסן בדרך ישרה; הן אמת כי נותן התורה ית' לא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה, מכל מקום שופט לחוד, ומוכיח ומדריך לחוד. ודע כי רד"ק בשרשים פירש חמוֹץ – עשוּק, ובהפך בפירושו לישעיה כתוב גוזל ומעוות בדינו (וכן הביאו גם גיז'), ואין זה אלא טעות הדפוס, וצ"ל גזול ומעוות בדינו, וכן מצאתי בדפוס פיזארו שנת רע"ו.

5שפטו יתום ריבו אלמנה, שפטו משפט יתום ריבו ריב אלמנה (ראב"ע ורד"ק) כי הַפֹעַל יש בכחו שם הנגזר ממנו, כמו וברך ולא אשיבנה (במדבר כג כ') ענינו וברך ברכה ולא אשיבנה, וכן לדעתי לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ' י"ג) לא תענה ברעך עניית עד שקר.