שד"ל על ישעיהו א:לא

1והיה החסן, הוא השר התקיף, ותאר חסון הונח תחלה על העצים ואח"כ על האדם, כמו וחסון הוא כאלונים (עמוס ב' ט'), ואחר שהמשיל השרים הגדולים לאילנות, אמר על כל אחד מהם או על הגדול שבהם שהוא שבנא, חסון.

2לנערת מה שמנערים ומפילים חן הפשתן על ידי הניפוץ, מלשון וינערו רשעים ממנה (איוב ל"ח י"ג) ופעלו, פעולתו, כמו ופעלו לא יתן לו (ירמיה כ"ב י"ג), בחלוף קמץ בחולם, וחטף קמץ בחטף פתח, על דרך ותֹאֲרוֹ מבני אדם (למטה נ"ב י"ד), ולכה זֹעֲמָה ישראל (במדבר כ"ג י'). וטעם פעל ו פריו, והכוונה על השופטים והשרים השפלים אשר עמידתם תלויה בעמידת השר הגדול הממנה אותם, כאלו הם פרי האילן ההוא, ואמר שהם יהיו לניצוץ, כלומר מהם יצא ניצוץ אשר ישרוף אותם ואת האילן יחדו, והאילן החסון יהיה כנעורת ויבער ברגע (ודוגמת זה בדברי יותם (שופטים ט') תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך); והטעם כי השופטים והשרים השפלים הם אשר מלאו את הארץ חמס, והעלו חמת ה', וחמת העם והמלך, עליהם ועל שבנא אשר בצלו יחיו. והנה האלים (אילנות גדולים) והגנות משמשים לשבת בצִלָם, וכן השופטים והשרים הרעים היו יושבים תחת צל שבנא וסיעתו הרשעים, והיו בוטחים שיוכלו לעשות עול וחמס בלי פחד, והנביא מודיעם כי יבושו מבטחונם, ויבושו מאותם האילים והגנות, ויהיו הם עצמם כאלה נובלת עלה וכגנה אשר מים אין לה.