שד"ל על ישעיהו יא:ב

1ונחה עליו, הניח המשל ובא אל הנמשל, שהוא בן אדם.

2ונחה, מלרע בעבור האות הגרונית שאחריו, שלא תתבלע בקריאה, כמו למה ה', קומה ה', שובה ה', והבאת עלינו (בראשית כ"ו י'), ורעה עינך (דברים ט"ו ט').

3ונחה עליו, מענין נחה ארם על אפרים (למעלה ז' ב'), וכן ברוח, ותנח עליהם הרוח (במדבר י"א כ"ו), כחה רוח אליהו על אלישע (מ"ב ב' ט"ו), הכוונה על המצא הרוח ההוא באדם בקביעות, לא לפרקים.

4רוח ה', לפעמים הכוונה ברוח ה' על הנבואה, כמו רוח ה' דבר בי (ש"ב כ"ג ב'), ולפעמים הכוונה בו רוח אלהי, כלומר כח פרטי שאדם עושה בו מה שלא היה ממנהגו לעשות, או מה שאין דרך שאר בני אדם לעשות, כגון ורוח ה' לבשה את גדעון (שופטים ו' ל"ד), ותהי על יפתח רוח ה' (שם י"א כ"ט), ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו (שם י"ד ו'), ותצלח עליו רוח ה' וירד אשקלון (שם י"ד י"ט), ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה (ש"א י"ו י"ג), וכאן רוח ה' שהזכיר הוא מה שמפרש והולך רוח חכמה ובינה וגו', וכן תרגם רד סעדיה רוח הד שהוא רוח חכמה ובינה (רוח אללה וה' רוח אלחכמה).

5וגבורה, אין הכוונה גבורה למלחמה, כי שלום יהיה בימיו, אבל גבורה לענוש הרשעים, עיין למטה פסוק ד'. והיה אפשר לפרש גבורה כמשמעה על שם מה שכתוב (מ"ב י"ח ח') הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה, אלא שזה היה קודם בוא סנחריב. והנבואה הזאת היא לזמן שאחר מגפת חיל סנחריב.

6רוח דעת ויראת ה', רד"ק וגיז' ואחרים פירשו רוח דעת ה' ויראת ה'. אך אין מדרך הלשון שיבא הסמוך בלתי סומכו אחריו. והנכון שיהיה דעת, שם נפרד, וענינו קרוב לחכמה שלפניו וליראת ה' שאחריו, כי בספרי הקדש ההליכה בדרכי הצדק וביראת אלהים נקראת חכמה ונקראת דעת, כמו כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך(הושע ד ו'), ואם לא ישמעו בשלח יעבורו ויגועו בבלי דעת (איוב ל"ו י"ב), עיני ה' נצרו דעת (משלי כ"ב י"ב) הכוונה השגחת ה' שומרת איש דעת, כלומר איש צדיק וירא ה'; וזה מיוסד על היסוד הגדול שהכל תלוי בו, והוא כי תחלת חכמה יראת ה', ויראת ה' ראשית דעת, כלומר שהדרך המביא להצלחה אמתית האפשרית לאדם בעולם הזה אינה אלא ההליכה בדרכי ה?ק וביראת אלהים; אבל העושר והעצמה, והשכל והערמה, אין בכחן לתת לאדם הצלחה אמתית ושמחה קיימת.