שד"ל על ישעיהו יז:ה

1והיה, האויב יעשה ליעקב כאשר יעשה אדם לקמה בעת הקציר, שאוסף אותה אליו בידו אחת, ובזרועו האחרת קוצר השבלים, כלומר שהאויב יגבר עליהם ויתשם מעל אדמתם, ואין מציל להם מידו.

2קציר, איננו כמו קוצר (כדעת רד"ק ורוז') על משקל שריד ופליט, כי אמנם לא מצאנו משקל זה להוראת הפועֵל, כי שריד ופליט וכן נדיב הם שמות התאר ואין הוראתם הוראת בינוני פועל, ומשיח ופקיד הוראתם הוראת הפעול (והוא מן הארמי פְעיל), גם לא יתכן לומר כדברי גיז' שיהיה קציר שם דבר כמשמעו, ושהוא כאן עומד במקום שם התאר, על דרך כי מרי המה (יחזקאל ב' ז'), שטעמו אנשי מרי, וכן כאן קציר, איש קציר; כי אמנם יאמר איש מרי על מי שהוא תמיד סורר ומורה, וכן ואני תפלה (תהלים ק"ט ד') אני מתפלל תמיד, אך לא יתכן לומר איש קציר על מי שקוצר בשעת קצירה, כי אין זה תכונת האיש ומנהגו ומעשהו בכל זמן. לכך צריך לפרש והיה כאסוף האוסף (או הקוצר כדברי ראב"ע) בשעת הקציר את הקמה וזרועו (של האוסף הנרמז במלת כאסוף) שבלים יקצור.

3והיה כמלקט, מוסיף על ענין ראשון, ומגדיל ציור הרעות שיעשה האויב ליעקב, כי יעשה כאשר יעשה העני ההולך אחרי הקוצר ומלקט שבלים אשר נפלו לארץ, ואיננו מניח אפילו שבלת אחת שלא ילקטנה.

4עמק רפאים, סמוך היה לירושלים (יהושע ט"ו ח' וי"ח י"ו) לצד מערבית דרומית ומשם והלאה לצד בית לחם ופלשתים (ש"ב ה' י"ח וכ"ב, וכ"ג י"ג), ויותר מזה לא ידענו מתכונת העמק הזה, ולמה הוזכר ביחוד.