שד"ל על ישעיהו יז:ו

1עללות, הענבים הנשארים אחר הבציר, כי נמצא השם הזה תמיד אצל גפן או אצל בציר, אבל כאן שהוא דרך משל אין הכוונה בו אלא פליטים ושרידים סתם, שאם אין אתה אומר כן לא יצדק באמרו עוללות ואחריו כנֹקף זית.

2כנקף זית, כִבְנֹקף זית, כמו שנשאר בשעת נקיפת הזית.

3נֹקף, לשון חבטה, כמו ונקף סבכי היער, ובלשון חכמים אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה (חולין ז' ב').

4שנים שלשה גרגרים בראש אמיר, הוא פירוש למה שאמר כנקף זית, כמו שבנקיפת הזית ישארו שנים שלשה גרגרים בראש אמיר.

5גרגרים, כך נקראים כל מיני גרעינים קטנים המתגלגלים זה על זה כמים הניגרים ארצה, ובל"ח אומרים גרגר מלח, גרגר של צרורות, גרגרי ענבים וגרגרי זיתים (עיין בערוך ערך גרגר), והמלה משרש גרר הקרוב לשרש גלל.

6אמיר, לא נמצא אלא כאן ולמטה פסוק ט', והוא מלשון יתאמרו כל פועלי און (תהלים צ"ד ד'), וכן בלשון ערבי Emir שר וגדול, ולדעתי נקרא בלה"ק אמיר כל אילן גבוה, וכאן הכוונה על זית גבוה, שנשארים בראשו קצת גרעינים שלא הגיעה אליהם הנקיפה.

7ארבעה חמשה בסעפיה פוריה, חוזר למעלה אל ונשאר בו עוללות, ופוריה תאר לגפן, כמו למטה ל"ב י"ב, יחזקאל י"ט י', ותהלים קכ"ח ג', וכן פֹרָת (בראשית מ"ט כ"ב).

8בסעפיה פוריה, בסעפיה של פוריה, על דרך לשון ארמית, כמו בנו בעור, מטתו שלשלמה, עיין למעלה י"ו ד'; והכוונה בסעפי גפן פוריה נשארים ארבעה וחמשה גרגרי ענבים שהבוצר שוכח אותם.

9בסעפיה, לשון סעיף נופל גם על זמורות הגפן, כמו שמצאנו שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה (ישעיה כ"ז י'), והעגל לא יעלה בראש האילן רק יוכל להשחית הגפן גם יתכן לפרש שיהיה גם ארבעה חמשה בסעפיה פוריה חוזר לזית, ויהיה הזית נזכר בלשון נקבה, כמו (ירמיה י"א י"ו) הצית אש עליה, אלא שכל שאר פוריה שבמקרא אינו אלא תאר לגפן, ואולי גם שנים שלשה גרגרים בראש אמיר נאמר על הגפן, ואע"פי שאין הגפן אילן גבוה, יתכן שיקרא אמיר הגפן המתנשאה למעלה, ע"י שמדלים אותה על הכתלים (כטעם בנות צעדה עלי שור, בראשית מ"ט כ"ב), או סביבות איזה אילן, או יהיה טעם בראש אמיר בראש האילן הגבוה, אשר סביבותיו הגפן מודלה (תלמידי מוה"רר יהודה אריה אוזימו). והנה כל זה נאמר דרך הפלגת השיר, כי אמנם אין הנבואה הזאת על גלות שְלֵמָה שגלו עשרת השבטים בימי חזקיהו, כ"א על גלות ראובן וגד בימי אחז, כי אמר ידל כבוד יעקב, לא שיאבד מכל וכל, אלא שיחלש הרבה, ואמר שישארו בו עוללות וגו', לומר כי מה שישאר מהם על ארצם לא יהיה זה מפני גבורתם, אלא שלא חש להם מלך אשור כאלו שכחם, וכל זמן שירצה ישוב עליהם ויכבשם כלם. אמנם שיאמר עוללות שנים שלשה גרגרים על ירושלים ויהודה שנמלטו מיד מלך אשור (כפירוש רש"י ורד"ק) רחוק הוא בעיני מאד, כי אין זה דרך כבוד ליהודה אשר בחר ה' בהם ויצילם מכל אויב, והם לא נמלטו מפני שכחה כעוללות, כי אם מאהבת הי אותם ודרך פלא.

10תוספת בסוף י"ז ו'. ודע כי לרד"ק (בשרשים) פ"א סעפיה רפה כאן ולמטה כ"ז י'. ועכ"ז מצאנוה דגושה בקצת כ"י ודפוסים עתיקים ומדוייקים. ונ"ל כי סעפי הסלעים (למעלה ב' כ"א) ראוי להיות רפה, אחרי שמצאנו סעיף סלע (שופטים ט"ו ח' וי"א) ביו"ד נחה, אבל כל סעפים שענינו ענפים ראוי להיות דגוש אחרי שמצאנו סעפותיו (יחזקאל ל'א ו') וסרעפותיו (שם ה') בפתח וכן שְׂעִפִּים שענינו מחשבות הוא דגוש, וגם ממנו מצאנו שַׂרְעַפַּי בפתח.