שד"ל על ישעיהו יט:יג

1נשאו, מלשון הנחש השיאני (בראשית ג' י"ג), שענינו התעני על ידי שהסיר ממני הפחד (עיין מה שכתבתי בבכורי העתים תקפ"ח עמוד קמ"ג), אף כאן טעו כי לא יָרֽאְו את האויב.

2נף, היא Menfi, ונקראת גם כן (הושע ט’ ו’) מֹף, ולדעתי עקר שמה מנף, ופעמים השמיטו ממנו המ"ם, ופעמים הנו"ן, וכן לדעתי דודנים (בראשית י' ד') ורודנים (ד"ה א' א' ז') עקר שמם דרדנים, וכן דעואל (במדבר א' י"ד, וז' מ"ב, וי' כ') ורעואל (שם ב' י"ד), עקר שמו דרעואל.

3פנת שבטיה, השרים והנכבדים שהם אבן פנה שכל העם נשען עליהם, והם חכמי יועצי פרעה, הם התעו את מצרים.