שד"ל על ישעיהו יט:יח

1יהיו חמש ערים, יהיו חמש ערים במצרים שיהיו יושביהן שומרים תורת ישראל ומדברים לה"ק שהיא שפת כנען.

2עיר ההרס, אם היא עיר איננה הרס, ואם היא הרס איננה עוד עיר; ע"כ נ"ל לפרש עיר שהיא עיר והיתה תחל נהרסת, והכוונה שאיזה אויב יהרוס אחת מאותן ערים, וה' ישלח מושיע ויציל המצרים מהאויב ההוא, ואז יעבדו מצרים את ה', ויקראו לאותה העיר עיר ההרס, שנהרסה וחזרה ונבנתה. ואין לפרש עיר העתידה להיות נהרסת, כי אין הנביא מדבר כאן לרעה כ"א לטובה, ולא יתכן שיזכיר שיהיו מצרים יודעים את ה' ועובדים אותו, ואח"כ יאמר שיהיו עריהם נהרסות. ובקצת ספרים ובדפוס ברישה כתוב עיר החרס בחי"ת, ובנסח זה דבקו רוז' וגיז' ואחרים, ואומרים שהכוונה על עיר בית שמש שהיתה במצרים, ונקראת בלשון המצרים אֹן, ובלשון יון Heliopolis (עיר השמש), וידוע כי השמש נקרא ג"כ חרס. וכן תרגמו קצת מן הקדמונים (סומכוס ויירונימוס) עיר השמש, אבל עקילס ותיאודוציאון קראו עיר ההרס. ויונתן הרכיב שתי הנסחאות זו על זו, ותרגם קרתא בית שמש דעתידא למחרב. ובתרגום יוני יש חלוף נסחאות, בקצתן כתוב Acheres, ובקצתן Asedec (הַצֶּדֶק). והנה העיר ההיא נקראה בת שמש והיליאופוליס מפני שהיה בה היכל גדול לעבודת השמש, ואם היתה כוונת ישעיה לומר כי גם העיר שהיתה מפורסמת מפני היכל השמש שהיה בה, תשוב לעבודת אלהי ישראל, היה לו לומר וגם בית שמש אחת מהן; ואיך יתכן שיאמר שיקראו לאחת מהן עיר החרס, והוא שם לעבודה זרה, ולא לעבודת אלהי האמת. גם נ"ל שאם נתכוון ישעיה למלת חרס, היה אומר עיר חרס בלא ה"א הידיעה, כמו קיר חרש, וכמו בית שמש - והנה Eichhorn ואחרים כתבו כי כל הענין הזה הוא תוספת שהוסיפו בספר ישעיה היהודים שבמצרים, ויפה השיב רוז' שא"כ איך היה שקבלוהו בספריהם אותם שבארץ ישראל; ואיך יתכן שישמעו אנשי א"י לאנשי אלכסנדריאה להוסיף פסוקים בספר ישעיה, אשר לא היו בספרים אשר בירושלם, וישעיה לא ירד למצרים, ולא נִבא חוץ לארץ יהודה, ואם לא נמצאה הנבואה הזאת בספרי ירושלם, איך יאמינו שבאה ביד אנשי מצרים? ואם רצו אנשי מצרים להתעות את אנשי ישראל בשלחם ידיהם בגוף ספרי הנביאים, למה הניחו בספר ירמיה כל נבואתו עליהם לרעה? והנבואה ההיא נאמרה לירמיה אחרי היותו במצרים, ויכולים היו בני מצרים לגונזה לבלתי תתפשט בישראל; והנה לא עשו כן בנבואה ההיא אשר תחלת כתיבתה היתה ביניהם, ואיך יאומן שהוסיפו נבואה בישעיה שנכתב בירושלם וכבר פשט ביהודה מאה שנה קודם לכן? וגיז' אומר כי אולי בימי ירמיהו, כשהיה הוא מאיים על יהודה שלא ישובו מצרימה, אנשי הכת שכנגדו שהיו חפצים ללכת שמה, בדו מלבם המקראות האלה, וכתבום בתוך נבואה שמצאו לישעיה המדברת על מצרים; וזו רחוקה מן הראשונה, שאם לחלוק על ירמיהו נעשה הזיוף, איך החריש ירמיהו ולא הזכיר מזה דבר בספרו, וידענו את ירמיה כי היה איש מלחמה מנעוריו נגד נביאי השקר. ועוד מדברי ירמיהו אתה למד בטול הדבר הזה, כי הוא אומר כי אחר שאיים על היהודים היושבים בארץ מצרים, ונִבא עליהם כלה ונחרצה, כל העם ענו אותו לא שנבואתו נבואת שקר, ושכבר קדמו ישעיה ונבא עליהם טוב, לא כן, ומה ענו אותו? כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים וכו' וכו'; ראֵה אם היו האנשים ההמה חוששים לנביאים ולנבואותיהם, עד שיצטרכו להערים ולהכניס בדברי ישעיה נבואה מזוייפת.