שד"ל על ישעיהו כג:טו

1ונשכחת צור, תשפל ותרד מגדולתה כ"כ שתצטרך שיעברו עליה ימים ושנים עד שתשוב לאיתנה.

2כימי מלך אחד, אומר אני כי להיות הצידונים עם שוקט ובוטח (שופטים י"ח ז') ועסקם בסחורה ולא במלחמה, אולי היו מלכיהם מאריכים ימים יותר ממלכי שאר אומות שהיו לפעמים מתים במלחמה, ולפעמים היו עבדיהם קושרים עליהם והורגים אותם, ומלכי צור שהיו מלכי שלום והיו מצליחים את אנשי ארצם ומעשירים אותם במסחר, היו אהובים לעם, ולא היו קושרים עליהם, ואולי היו הצידונים מתפארים בזה שמלכיהם מאריכים ימים על ממלכתם עד שבעים שנה, והנה הנביא מלעיג עליהם כי כאורך שַלְוָתָם כן תארך פורענותם. והנה מספר שבעים אולי לאו דוקא, אלא כמו שהם היו אומרים דרך גוזמא שמלכיהם מולכים שבעים שנה, כן הוא אומר להם שיהיו נשכחים משך שבעים שנה, והדבר ברור שאם היתה כוונת הנביא לומר מספר מצומצם לא היה מוסיף כימי מלך אחד שהוא זמן בלתי מגבל. ורא"בע ורוז' פירשו כמשך מלכות נבוכדנאצר ובנו ובן בנו, ור"דק וגיז' כחיי האדם שבעים שנה, והזכיר מלך כי בממלכה מדבר.

3יהיה לצור, יקרה לצור כמו שהעם רגילים לומר בשירת הזונה, בשירה שאומרים דרך לעג על הזונה, כלו' תעשה צור כמו שעושה הזונה הנשכחה, שאומרים עליה העם בשירתם קחי כנור וגו', כן היא מעט מעט תשוב לסחור בגוים ולעשות לה שם בארץ, ולפי שהיתה צור רבת הסחורה דמה אותה לזונה, עיין רד"ק. ואין הכוונה (כפירוש קצת) שהעמים יאמרו לה כשירת הזונה קחי כנור וגו', כי לא אמר יושר לצור, אלא יהיה לצור, יקרה אליה מקרה הזונה המפורש בשירה.