שד"ל על ישעיהו כג:טז

1קחי כנור, כן היו העם אומרים בשירתם דרך לעג על קצת הזונות שהיו צריכות לתחבולות כדי לפרסם עצמן, והראיה שהוא ללעג, הכנוי נשכחה; ולפי הנראה הפסוק הזה הוא השירה כלה, לא חלק ממנה (כדעת גיז'), שאם היה חלק שירה בלא ראש וזנב, היה המאמר סתום, והנה כאן המאמר מובן כל צרכו, לא יחסר בו דבר, כי מפורש בו למי הדבור מוסב (זונה נשכחה), ומפורשת בו העצה שאחרים יועצים אותה (קחי כנור סבי עיר היטיבי נגן הרבי שיר), ומפורשת בו הסבה התכליתית בכל זה (למען תזכרי); ואין לתמוה שיקרא שירה למאמר קצר כזה, כי כן מצאנו שירת הבאר קצרה מאד. ואמנם מה שאמר כאן דרך צווי ועצה אין הכוונה בו אלא לספר מעשי הזונה ההיא, כאלו תאמר : יפה עשית מה שעשית לקחת כנור ולסובב בעיר, כי ככה אולי תזכרי; והרבה כאלה בישעיה צווים שהם באמת ספור המאורע, והקרוב אלינו עברי ארצך כיאור. וגיז' הביא בזה המנגנות הנקראות אצל הרומיים ambubajae (מלשון אבוב או אנבוב, מענין נבוב לוחות, והוא החליל) ואינן ענין לכאן, כי הנשים ההן זה היה עיקר מלאכתן לזמר ולנגן, ואולי במקרה היו קצת מהן זונות ג"כ, וכאן השירה מדברת באשה שעקר מלאכתה הזנות, והנגון לה מקרה ותחבולה, ואם היה המנהג בישראל שתהיינה הנשים מנגנות ומזמרות ברחובות העיר, לא היו העם מלעיגין עליהן וקוראים להן זונות נשכחות, מאחר שהיה אפשר שלא תהיינה זונות, כדרך שלא יאמר אדם בימים האלה זונה לאשה מזמרת או מרקדת בבתי תיאטראות, יען מלאכתן מלאכת הזמר והרקוד, והזנות בהן מקרה לבד.