שד"ל על ישעיהו כד:א

1מפלת מלכות בבל (בימי כורש) (כ"ד עד כ"ז). הנה ה' בוקק הארץ, סימן זה ושלשה שאחריו נבואה אחת הם, ורבים פירשוה לעתיד והחרבן הוא חרבן כל האומות, וקצת מהמפרשים פירשו תחלתה על גלות עשרת השבטים, והשאר לעתיד; ודעת Grotius ואחריו Paulus שכֻלה על ביאת שלמנאסר, ודעת ר’ משה הכהן ואחריו Hensler שהיא על ביאת סנחריב, ודעת Vitringa שהכוונה על זמן החשמונאים בימי אנטיוכוס איפיפאניס, וגיז' אומר שהכוונה על חרבן הבית וגלות בבל, ונפילת בבל אח"כ ושוב ישראל לארצם, ולדעתי הכל על מפלת בבל. הלא תראה כי אין הנביא בוכה ומתאונן על עם ה' כי נפלו בחרב, ולא על בית מקדשנו אשר היה לשרפת אש, אבל הוא מזכיר שוד ושבר גדול כמלעיג ושמח לאיד, והלשון עצמו ברבוי המלות המתדמות בהברה הוא נוטה אל הלעג מאל הבכי, ואח"כ (כ"ה ב') סמך לחרבן זה כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה, הנאמר בלא ספק על חרבן בבל, ואיך יתחיל בחרבן ירושלים ויסיים בחרבן בבל, ואין בין זה לזה ספור חרבן אחר. וגיז' מודה כי לא נזכר בשום מקום שיהיה החרבן הנזכר בסימן כ"ד ביהודה וירושלים, רק הביא לו ראיה ממ"ש כי עברו תורות חלפו חק הפרו ברית עולם, שנראה שהשֶבֶר הוא לעם שניתנה לו תורה; ונ"ל כי אין מכאן ראיה, כי כבר מצאנו מפורש במשא בבל (י"ג) שהנביא קורא הבבליים רשעים וחטאים זדים ועריצים מפני שהשחיתו תבל כלה, והנה כי עברו תורות חלפו חק הפרו ברית עולם נאמר על תורת הטבע וחובות אדם לאדם מצד שהוא אדם לא מצד שהוא בעל דת (וכן דעת רא"בע, Vitringa ואחרים), והנה אמר עברו תורות בל' רבים ותורת ה' ביד משה לא נקראה בשום מקום תורות סתם, אלא תורת ה' או תורות ה' או תורה סתם, לא תורות סתם.

2בוקק, מריק, כמו למעלה (י"ט ג') ונבקה רוח מצרים בקרבו.

3ובולקה, מחריבה (רש"י, ורוז'), וכן בערבי.

4ועוה פניה, ישנה מראיתה מטוב לרע.

5והפיץ יושביה, לא בגולה, אלא כי יושבי העיר יתפזרו כה וכה בבוא האויב.